התחברות  \/ 
x
הרשמה
x

סיפורים אישיים

ציבור יקר, אנחנו נפגשים אתכם במסגרת של שעורים, קלטות, אולי באינטרנט, מפגש קצר של שעה שעתיים, מסתבר שאחרי  המפגש הקצר הזה יש הרבה דברים שמתרחשים מאחורי הקלעים הן של  האנשים והן של המרצים.  נפתחים הלבבות, מתפתחים תהליכים,  מתיישרים ההדורים בין זוגות, משתנות השקפות, מתחברים קצוות, יש דברים שנראו סתמיים בלי תוכן ופתאום מקבלים משמעות, פתאום הופכים להיות עיקרים בחיים, הרבה הרבה 'פתאומים' יש.   חשוב לנו לתת לכם משוב על אותם 'פתאומים' כדי שתדעו שאותם תהליכים שחלק מכם עובר יש עוד אנשים שעוברים, חשוב  שאנשים שעוברים כאלו דברים ידעו שיש למי לפנות, עם מי לדבר, לאן להתחבר. 

חוץ מזה, אם  חושבים קצת יותר בגדול על המהלך של עם ישראל, שיש אבא שבשמיים שמחכה לכל הילדים שלו שיתעוררו, לכל הנשמות שיפתחו לבנות כלים ולקבל את השפע המוכן להן, אז בודאי מתעורר הרצון לקחת חלק בזיכוי רבים גדול מאד שנעשה פה בארץ וגם בחו"ל ולתרום, כן לתרום, מהמעשרות או לא מהמעשרות, לתרום כסף כדי לזכות עוד ועוד נשמות להתקרב לדרך האמת.  ומי שכבר תורם להוסיף עוד קצת למה שהר' אבולעפיה אומר שהוא מבחר המעשים – זיכוי הרבים.  ממילא לא מספיקים להסתכל ימינה ושמאלה וכל מה שהיה בארנק עף על כלום, אז לפחות שנדע שמשהו ממנו הלך לחיי נצח שלנו ושל אחרים.

נשבה ארון האלקים - פטירתו של הרב שטינמן

ניצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון האלקים.  נלקח מאיתנו אחד המיוחד מגדולי ומאורי הדור -  מר"ן ראש הישיבה רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן זצוק"ל, וכל ישראל מבכים את השריפה.

בזמנו  כתב עליו הרב קנייבסקי: "הנה הנהגת הדור מסורה כיום למרן גאון ישראל הגראי"ל שטיינמן שליט"א, אשר כל מעשיו לשם שמים".

הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, אמר הבוקר כי "הרב שטיינמן היה מנהיג של אחד בדור, העם היהודי כולו איבד הבוקר את אחד מגדולי מנהיגיו הרוחניים בדורות האחרונים".הסתלקותו של הרב שטיינמן היא אובדן לדור כולו.  הוא היה מנהיג הדור שהגן על הדור כולו בתפילתו ודאגתו לכלל". 

סוכה בעין הוד

סוכה בעין הוד

 

בטבע

עין הוד, כפר האומנים, מקום יפהפה הממוקם בינות לחורש טבעי בהמשך מורדות הכרמל. שם איוו להם הרבה מאומני צמרת ישראלים לבנות את ביתם או את בית הקיט שלהם. שם בחרנו גם אנחנו לטעת שורשים, שחה לי ליה.

מיד לאחר הנישואין מצאנו לנו שם, אורן ואני, פינת גן עדן קטנה ובה הקמנו את ביתינו. בתוך ואדי פורח מוקפים בעצי אורן, אלון וזית עתיקים, משקיפים לים התיכון המרוחק כעשר דקות נסיעה מאיתנו – הרגשנו שאנו מגשימים חלום. היינו מבודדים מעין אדם, נושמים אויר צח עם בוקר, מבושם בריחות תבלין שגדלו בר סביבינו. שומעים את השקט ואת קולות היער העדינים, שהיו כשיקוי מרפא לנפש, קולות ציפצוף ציפורים, משב הרוח בצמרות העצים ורחשושי חיות היער העליזות.

לעת מנחה היינו מתייחדים עם שקיעות קסומות שעל הים, מביטים בכדור האש, הטובל בכתום ורדרד, נעלם מעבר לאופק.

 

 

somewhere over the rainbow

somewhere over the rainbow

מגיל צעיר, עוד מאז שהשתחררתי מהצבא, הייתי טיפוס שחיפש להשתחרר מהמסגרות.  החיפושים הרוחניים שלי, התפרשו ברחבי העולם, אבל לא כללו את המסגרות המקובלות של החברה, שם לא האמנתי שאמצא את התשובות לכמיהה של הנשמה.  את רב שנות העשרים שלי ביליתי בטיולים על רחבי הגלובוס, ולבסוף מצאתי את עצמי ב .rainbow-

אני פה בזכות אשתי

 

 להחזיר את האור לנשמה 

שמי אריק לנדאו, הייתי אלוף הארץ בהרמת משקולות. אני בא מעולם של ברזלים, אתגרים, תחרויות, שבירת שיאים. אני חי בשני עולמות. בא מעולם נורא חומרי, ומגיע לעולם מאד רוחני.

  

במקור אני בא מבית דתי כזה... ואני זוכר את עצמי עד גיל 13,14 עם ציצית וכיפה, ולא מבין מה רוצים ממני.

בבית, כל פעם אני שואל "למה?” ובבית עונים לי "ככה".

ואז אני זוכר את עצמי מוריד את הציצית ואת הכיפה וכל המשפחה שואלת אותי: “אריק! למה?” והתשובה שלי היתה מאד ברורה: “ככה".

בגיל 14 עד 26 אני נורא נזהר לומר שאני "חילוני".  באמת, אני לא יודע מה זה "חילוני"...

 

עם ישראל זה עם מאד קדוש, עם קדוש. אני זוכה להפגש עם עם ישראל בשבע שנים האחרונות... אני מאוהב בעם ישראל! אני נפגש עם העם בנשר, ביפו, בחולון, ביבנה. עם ישראל הוא מיוחד, קצת מנקים את האבק ורואים שמה דברים נשגבים. אני לא יודע להגדיר מה זה חילוני, מה זה דתי, מה זה צדיק... אני יודע להגדיר מה זה יהודי. אני יהודי.

 

הדברים הגדולים מתחילים בדברים קטנים

הדברים הגדולים מתחילים בדברים קטנים

 

"היא קללה את אמא שלי, את אמא שלי , שבשבילי היא הכל"

מאז ומתמיד היתה זיוה קשורה לאמא שלה. למרות שבקיבוץ היתה הולכת לישון בחדר הילדים זה לא מיעט את הקשר בינה לבין ההורים, היא תמיד ידעה שהיא הכל בשביל ההורים והם היו הכל בשבילה.  כשהפכה לאמא וגידלה ילדים הצטרפו גם הם למעגל הזה - הם היו העיקר בשבילה.  לא החברים, לא העבודה, לא המשק  - אלא המשפחה.

[12 3  >>  

subiconsml