התחברות  \/ 
x
הרשמה
x

חגים וזמנים

חג השבועות - מעמד הר סיני

חג השבועות - מעמד הר סיני

כשהיינו ילדים...

כשהיינו ילדים למדנו שחג השבועות הוא חג הקצירשמביאים בו ביכוריםמין חג חקלאי חביב בשלהי האביבשאוכלים בו מאכלי גבינה טעימים,משום איזה מסורת מיושנתיכול להיות שגם למדנו שבחג זה ניתנה התורה  מה שהוסיף לו משמעות גם כיום זיכרון למה שקרה (או לא קרה?) לפני למעלה משלשת אלפים שנה.

מה שלא למדנו באף מקוםולא סיפרו לנוזה שלחג השבועות יכולה להיות ממשות מאד קרובה אלינוויכולת להשפיע על החיים העכשוויים שלנולא סיפרו לנו שחג זה מלשון לחוג במעגלמעגל השנהושכל שנה באותו היום ניתנת לנו אפשרות להתחבר לרקיעים עליונים, כמו לפני שלשת אלפים שנה,בהתאם להכנה שלנו ארבעים ותשע יום לפני כןמשביעי של פסח ועד עצרת (שבועות).

י''ז בתמוז וימי בין המיצרים

י''ז בתמוז וימי בין המיצרים

מי"ז בתמוז מתחילה תקופה קשה בעם ישראל שנקראת 'ימי בין המיצרים' ונמשכת עד תשעה באב. על ימים אלו אומר הנביא "כל רדפיה השיגוה בין המצרים". שרב האסונות שארעו לעם ישראל ארעו דווקא בתקופה זו. בימים אלו שולט המזיק הקרוי 'קטב מרירי' שפגיעתו רעה ואלו ימים קשים של קטנות ונסיונות. אומר הנביא ירמיהו במגילת איכה 'עיני עיני יורדה מים'. עיני האחת על חודש תמוז, עיני השניה על חודש אב. עיני האחת על בית המקדש הראשון שנחרב, עיני השניה על ביהמ"ק השני שנחרב. הזהר הקדוש אומר, שימים אלו הם ימי סכנה והרעה שולטת בעולם באותם ימים.

בדר"כ יש נטיה, כשמגיעים לימים כאלה או למצב של קושי ונסיונות, למצב שלא נח לנו, שלא נעים לנו, לומר 'אוף, מתי זה יעבור כבר'. בימי בין המיצרים אומרים 'אוף, מתי כבר נוכל ללכת שוב לים, לקנות בגדים חדשים, לשמוע מוזיקה, להתקלח כמו שצריך...'

סוכה בעין הוד

סוכה בעין הוד

 

בטבע

עין הוד, כפר האומנים, מקום יפהפה הממוקם בינות לחורש טבעי בהמשך מורדות הכרמל. שם איוו להם הרבה מאומני צמרת ישראלים לבנות את ביתם או את בית הקיט שלהם. שם בחרנו גם אנחנו לטעת שורשים, שחה לי ליה.

מיד לאחר הנישואין מצאנו לנו שם, אורן ואני, פינת גן עדן קטנה ובה הקמנו את ביתינו. בתוך ואדי פורח מוקפים בעצי אורן, אלון וזית עתיקים, משקיפים לים התיכון המרוחק כעשר דקות נסיעה מאיתנו – הרגשנו שאנו מגשימים חלום. היינו מבודדים מעין אדם, נושמים אויר צח עם בוקר, מבושם בריחות תבלין שגדלו בר סביבינו. שומעים את השקט ואת קולות היער העדינים, שהיו כשיקוי מרפא לנפש, קולות ציפצוף ציפורים, משב הרוח בצמרות העצים ורחשושי חיות היער העליזות.

לעת מנחה היינו מתייחדים עם שקיעות קסומות שעל הים, מביטים בכדור האש, הטובל בכתום ורדרד, נעלם מעבר לאופק.

 

 

חג החנוכה - אורות של גמר התיקון

 

הרב יובל הכהן אשרוב

 

השם חנוכה בא מלשון חינוך, לחנוך. ביום ה - 25 לחודש כסליו חנכו מתתיהו, כהן גדול, ובניו את המזבח בביהמ"ק והדליקו את המנורה אחרי שלש שנים של לחימה ביוונים. יום זה נקבע כחג לדורות. וחג בלוח השנה היהודי אינו בא כזיכרון בעלמא ושימור המסורת אלא כדי להתחבר לאור שמאיר בו מדי שנה.

בחג החנוכה מאיר אור של גמר התיקון, אין לנו השגה באור הזה, אבל אפשר לטעום ממנו כבר בעולם הזה. אפשר להביא את האור הזה של לעתיד לבוא כבר היום, כי כל גילוי שהופיע והאיר בעולמות פעם אחת, חוזר בכל שנה ושנה מחדש בזמן שהתגלה בו בפעם הראשונה, אך ללא העטיפה של האירועים שהתקיימו באותו זמן. כל שנה בכ"ה כסליו מתגלה אותו אור שהתגלה בעת שחנכו החשמונאים את המזבח והדליקו את המנורה, לאחר שטיהרו את ביהמ"ק מטומאת היוונים. ולכן, כל שנה בחנוכה יש אפשרות לכל יהודי למשוך משהו מן האור הזה. אור של מסירות נפש שגילו המכב"ים.   

ראש השנה

כל חג  מחגי ישראל יש בו אספקט מיוחד של עבודה רוחנית, עבודת הנפש.  כל חג נותן לנו כח מסוים, שבלי אותו החג אי אפשר לקבל אותו.   החג זה זמן שיש בו פחות מסכים ולכן יש עליה רוחנית טבעית, אם אדם נותן לה לקרות הוא יכול להתעלות לדרגות רוחניות יותר גדולות, כשהמטרה של הכל זה דביקות, להגיע לדביקות באור העליון ע"י זיכוך  הכלים. 

[12 3 4 5  >>  

subiconsml