אלף המגן

מלחמה, לא ברורה, מוזרה. מלחמה בעורף. מלחמה באזרחים. כולם צמודים לאמצעי התקשורת לאורך כל היום אבל לא יודעים מה לעשות. כן להכנס בהם, לא להכנס בהם, להרוס את התשתיות, חיילים נהרגים.... למה הגזירה הזאת, ועל מה מעוררים אותנו משמים זו שאלת השאלות. ברור אבל שצריך להתעורר ולהתחבר לבורא עולם בכבלי אמונה ועשיה. בזמנו, בימי דוד המלך כשיצאו למלחמות בראשות המלך היתה הנהגה מאד יפה. האזרחים בעורף 'אימצו להם חייל'. מה זאת אומרת? כל אחד היה מקבל שם של חייל ושם של אמא שלו והיה מתפלל עליו, בתוך שאר חיילי ישראל, שיחזור בשלום בלי פגע מהקרב.

 

מלחמה, לא ברורה, מוזרה. מלחמה בעורף. מלחמה באזרחים. כולם צמודים לאמצעי התקשורת לאורך כל היום אבל לא יודעים מה לעשות. כן להכנס בהם, לא להכנס בהם, להרוס את התשתיות, חיילים נהרגים....

למה הגזירה הזאת, ועל מה מעוררים אותנו משמים זו שאלת השאלות. ברור אבל שצריך להתעורר ולהתחבר לבורא עולם בכבלי אמונה ועשיה.

 

בזמנו, בימי דוד המלך כשיצאו למלחמות בראשות המלך היתה הנהגה מאד יפה. האזרחים בעורף 'אימצו להם חייל'. מה זאת אומרת? כל אחד היה מקבל שם של חייל ושם של אמא שלו והיה מתפלל עליו, בתוך שאר חיילי ישראל, שיחזור בשלום בלי פגע מהקרב. (למעשה גם בימי משה רבינו כאשר יצאו להלחם במדיין הפריש משה אלף חיילים מכל שבט לתפילה מה שנקרא במדרש "י"ב אלף לתפילה" (ראה מדרש רבה פרשת מטות) )

 

מה זאת אומרת בתוך שאר חיילי ישראל? זאת אומרת שכולם היו מתפללים על כל החיילים ללא יוצא מן הכלל שיצליחו בקרב ויחזרו הביתה בשלום בלי פגע, ואחרי שהזכירו את כל החיילים הזכירו בפרט את שם החייל שעליו היו מתפללים, לדוגמא - רוני בן חיה. החיילים היו הולכים לקרב בכדי לשמור על העורף, והעורף השיב להם בתמיכה של תפילה לאורך כל הקרב עד שובם הביתה.  

 

מה עוד?

 

אצלינו ב'אור הגנוז' מארחים הרבה משפחות מהדרום. משפחות שסובלות מאד מהאזעקות והיום יום שלהם הפך לסיוט מתמשך. אין ממ"דים, באמצע הלילה, באמצע המקלחת, צריך לאסוף את כל הילדים לרוץ מהר שתי קומות למטה, לחדר המדרגות, לעמוד ולחכות שם עד שהטיל נופל ולחזור הביתה, עד לטיל הבא. טוב, את זה לא כולם יכולים לעשות, לא לכולם יש איפה לארח משפחה בבית, אבל ב'עמך' אומרים תהילים נגד טילים ומחילות נגד מחילות, זה משהו שכן כולם יכולים לעשות.

 

מה הכוונה?

 

יותר מאלפיים חמש מאות טילים נפלו בשטח ישראל, ברוך השם, כמעט ללא נפגעים. רחמי שמיים גמורים, ניסים גלויים. ברור שהתפילות שלנו עוזרות לזה לקרות. אנחנו מתפללים, אומרים תהלים, בכל יום ויום בכל רחבי ישראל והתפוצות. נושאים עיניים לשמיים. זה תהילים נגד טילים.

 

לא מזמן שמענו על התכנית המצמררת של החמס לפרוץ מתוך ארבעים מחילות בבת אחת לארבעים ישובים בראש השנה. בחסדי ה' המזימה התגלתה מראש. אנחנו יכולים להרבות זכויות, לצורך העניין, ולהקדיש 'מחילות' עבור מציאת מחילות. למחול, למחול לקרובים לנו, ליותר רחוקים. לקולגות, לעובדים שלנו, לבוס – להעביר על המידות. להגיד 'ריבונו של עולם, אני מוחל, אני מוחלת, בזכות זה תציל אותנו מצרת המחילות, יושמדו כל המחילות...' כשם שאנחנו מעבירים על מידותינו ומוחלים, תמחל גם אתה. הרי אתה נוהג במידה כנגד מידה.

 

רואים נסים מכאלה דברים.

יהי רצון שנזכה כולנו להתאחד ובזכות זה לראות את הגאולה השלימה במהרה בימינו.

 

תגובות