פורים

מאמר בנושא פורים

בס"ד

 

פורים מגילת אסתר מגלה את ההסתר מפי הרב יובל הכהן אשרוב הכהן שליט"א

 

בקשר לפורים צריך לבאר משני ביאור כי יש חגים שעוד איכשהו הציבור מבין פחות או יותר. החג הזה בכלל אנשים לא מבינים שזה חג בכלל. יש בו קדושה ועוד איזה קדושה, שאמרו שזה חג שישאר באחרית הימים, כל המועדות יתבטלו חוץ ממגילת אסתר ופורים, יש אומרים חנוכה. אלה חגים שלא יתבטלו. זה חג שישאר לנצח, שלא יהיה לו הפסקה אף פעם כי זה דבר כל כך גבוה פורים שאפילו כל השאר מתבטלים זה לא יתבטל. זה גם שאלה, איך יתבטלו חגים? אז מוסבר בספרים הקדושים שלא ממש יתבטלו אלא הזיו שלהם יתבטל, זיו שיוצא מההארה אז הוא יתבטל, לא יהיה ניכר בכלל, אבל החג עצמו לא. אבל פורים ההארה שלו תמיד תישאר, הארת פורים כל כך גדולה, כל כך עצומה שזה לעולם לא יתבטל. אז מה זה ההארה של פורים? גם מה העבודה שצריך לעשות בפורים? לקיים את ההארה הזאת, לקבל אותה כי ידוע שחגים ביהדות זה לא טקסי זיכרון, זה שהיהודים בזכות האויבים שלהם בשושן התבטלה הגזרה אלא חגים קורים עכשיו זה לא רק זיכרון למה שהיה פעם אלא לפי הקבלה אומר הרמח"ל אני מקריא לכם מ"דרך השם" שכל תיקון שנתקן ואור גדול שהאיר בזמן מהזמנים מתי שהוא בהיסטוריה היתה איזה הארה גדולה, איזה נס שקרה, בשוב תקופת הזמן ההוא יאיר עלינו אור מעין האור הראשון. כל שנה באותו זמן שמגיע היום הספציפי הזה שקרה בו בפעם הראשונה אותו הארה אז האור הזה מתחדש בעולם. ותחודש תולדת התיקון ההוא במי שקיבלו, מה פירוש? כמו שהאור בזמן מן הזמנים עשה תיקון, כלומר תיקן משהו בעולם, עשה שינוי ככה מי שמצליח לקבל את האור כל שנה ושנה קורה אותו תיקון, אותו דבר בדיוק. אז יש הארה, כל חג יש לו את ההארה שלו. המטרה של המצוות שאנחנו עושים בחגים זה להכין את הכלים שלנו לקבל את אותה הארה, אין בזה שום דבר אחר. נכון שזה גם נחמד וצריך בפסח לזכור את יציאת מצרים ופורים את הנס הגדול אבל זה לא עיקר הענין, עיקר הענין זה פעולה בנפש של האדם שקורה ופועל שינוי והמטרה היא תיקון. לכאורה בפורים, מה זה פורים, מה זה מגילת אסתר? זה סיפור ככל הסיפורים שהולך על פי דרך הטבע ולא מוזכר שם אפילו פעם אחת שם השם, בכל מגילת אסתר היה נס גדול אומנם אבל לא כמו ניסים אחרים, לא כתוב פה שם השם כמו בקריעת ים סוף, השם מדבר אל משה, תרים את היד, תקרע את הים ברור שם ומגולה שזה מעשה השם, פה בפורים זה בנסתר, על הניסים קורים בהסתר. קורה דברים גדולים אבל לא רואים את יד השם שם. כביכול הכל קורה פה על פי דרך הטבע, ולא בדרך מיוחדת אלא היתה גזירה קשה מאוד, שציוו, המן הרשע רצה להשמיד את כל היהודים ביום אחד, לא ביומיים ביום אחד, את כל היהודים במאה עשרים ושבע מדינות בתיכנון נפלא שהוא תכנן איך לעשות את זה, מאה עשרים ושבע מדינות ביום אחד. ויצא גזירה קשה, גזירת שמד, ומרדכי ידע על הגזירה, ידע את כל מה שנעשה וצעק גזירה גדולה ואמר לכל היהודים והיתה מבוכה גדולה, "והעיר שושן נבוכה". מה עושים? מה דרך הפעולה, יש סכנת שמד לכל היהודים. ואסתר המלכה היא במקרה לכאורה נבחרה להיות מלכה, אשתו של אחשוורוש בתוך הארמון המלוכה ומרדכי אומר לה תלכי תבקשי, בשביל מה נבחרת להיות מלכה, העם שלך בצרות, תלכי תדברי עם המלך שיעשה משהו, יוותר, היא אומרת לו תשמע אתה יודע אם הולכים בלי שנקראים למלך יש חוקי מלוכה אי אפשר ללכת כל מי שרוצה נכנס, אפילו המלכה, יהרגו אותי. אז אומר לה אין לך ברירה עכשיו את חייבת להכנס, מה לעשות, עם שלם עכשיו הולך להיות מושמד אז היא אומרת טוב בסדר, אין מה לעשות, אתה מצווה עלי, רק תצומו שלושה ימים לילה ויום תאסוף את כל היהודים, תצומו עלי שלושה ימים ואני אכנס כאשר אבדתי, אבדתי. באמת עשתה מסירות נפש גדולה, אחרי שלושה ימי צום נכנסה, מצאה חן בעיני המלך, לא עשה לה שום דבר, ההיפך, אמר לה מה את רוצה אני אתן לך, מפה הסיפור ידוע, הזמינו אותם למשתה, אותו ואת המן והתגלה במשתה שהמן רוצה להשמיד את כל היהודים וזה גם פלא גדול מה החשוורוש שואל את אסתר, תגידי מה הבעיה אז היא אומרת לו גזרו על כל העם שלי אבדון. אז הוא משחק את התמים, מי זה, איזה הוא, מי זה הוציא את הגזירה הזאת, הרי מי חתם על כל ההוראות האלה, המלך אחשוורוש, הרי המן בא לשכנע אותו, הוא ידע מכל זה אז מה הוא משחק אותה מי הוא, הוא לא ידע? אבל אחרי זה הוא ידע, אמרה לו. אני ועמי אז הוא ידע במי מדובר כל היהודים והוא יודע מי עשה את כל התוכנית הזאת, הרי כל הסיפור היה שהוא לא האמין להמן הוא חשב שהוא רוצה לקחת לו את המלוכה והוא לא האמין לו, רק אחרי זה התברר לו שהמן באמת רציני והוא רוצה להשמיד את היהודים ואז הוא הסכים ברגע שהוא שיכנע אותו אחשוורוש רצה את זה יותר מהמן, ואז באמת התגלה שזה, התגלתה הקנוניה והמן נתלה על העץ שהוא חשב לעשות למרדכי ולכאורה הסיפור טבעי, מקרה שנדדה שנת המלך והביא ספר הזכרונות ונזכר מה שמרדכי הציל אותם מגדם ותרש וככה כל הסיפור התהפך וליהודים היתה רווח והצלה וכל מה שחשבו לעשות להם עשו לאויביהם, לכאורה הסיפור הוא פשוט שבתוך הטבע ואומרים לנו חז"ל שהמגילה הזאת מגילת אסתר, הספר אחרי שכל הספרים התבטלו, כל הנביאים וכתובים, מגילת אסתר זה ישאר, הרב שלנו אומר כל הסודות נמצאים בפנים, בתוך המגילה הזאת, מגילת ההסתר, כל סודות הבריאה נמצאים בתוך המגילה, הוא כתב חוברת דרך אגב, יצא השנה ברוך השם, חוברת פירושים על פי הסוד של הרב, מגילת אסתר, חידושים נפלאים שלא נכתבו אף פעם על המגילה, קצת נכנס לזה היום. מה בעצם המסר של המגילה, מה העבודה של פורים, מה קורה פה. ידוע שעל פי הסוד כל סיפורי התורה הם לא סתם, אלא כל סיפור מכיל בתוכו מסר. מסר לאדם. איך לתקן את עצמו, איך להתקדם, איך להתפתח וכל הכוחות שמופיעים בסיפורי התורה, כל השמות, כל הדמויות, זה לא איזה שהיא הצגת תיאטרון אלא זה כוחות שמשחקים תפקיד בתוך האדם, בנפש שלו, יש באדם את כל הכוחות האלה. וכל סיפור של התורה מספר לאדם את המאבקים הפנימיים, את העבודה הפנימית שצריך לעשות על מנת להתפתח, לצאת מהמצב החשוך ולעלות לדרגה יותר גבוהה, כל שאנחנו צריכים לעשות זה ללמוד את הקודים, ללמוד את המסרים, ללמוד את השפה שהתורה מדברת אלינו ואז הכל נעשה יותר בהיר ויותר ברור ואז עקידת יצחק זה לא איזה סיפור של מסירות נפש בלבד הוא גם זה אבל הוא נעשה סיפור הרבה יותר עמוק בתוך נפש האדם, אברהם ויצחק, אחד עוקד את השני, יציאת מצרים זה לא סתם סיפור של עם שהיה משועבד והצליח לצאת ומגילת אסתר זה לא עוד סיפור טבעי, לא עוד סיפור מקרי אלא כל הסיפורים האלה של התורה מספרים את הסיפור של האדם ואדם צריך ללמוד את הסיפורים האלה, את הנסתרים האלה ברובד עמוק לדעת להשתמש בהם לעבודה, עבודת הנפש, זה כל המטרה, כל התכלית. המטרה של החגים זה להאיר בנפש של האדם את הארות האלה, הארה אחרי הארה, אם אדם יהיה מודע וידע איך לקבל את הארות האלה וכל החגים, כל השבתות, כל הימים המיוחדים, אם הוא ידע תוך שנה אחת אומר הארי ז"ל יכול לגמור את התיקון שלו, להגיע לגמר התיקון בשנה אחת, אם ידע הבעיה שאנחנו רחוקים מאוד מהידיעות האמיתיות האלה, בשיעור היום אנחנו רק נפתח פתח ולא ממש נכין את הציבור לעבודה כי להיות מוכן לעבודה צריך באמת ללמוד הרבה לימודים, עבודה של יגיעה גדולה אבל אפילו אם אדם מתכוון על פי הדברים הפשוטים שנגיד פה, כבר ההארה תתחיל להאיר כי האור של הקב"ה מאיר כל הזמן, ובלי סוף, רק צריך להתכוון ולכוון לקבל אותו שיאיר בנפש אז ההארה של החגים היא הארה מיוחדת, ההארה של פורים זה ממש מיוחד, זה ההארה שלא מתגלה בימים רגילים, זה יותר גבוה משבתות ומחגים, כך כותב ההארי ז"ל זה בעצם הארה שאין בה תפיסה, הארה של גמר התיקון, לעתיד לבוא. אבל אפשר למשוך את זה פה, הארה כזאת של לעתיד לבוא תמיד מתגלה בזמן של מסירות נפש, כאשר הנבראים, עם ישראל עושים מעשה של מסירות נפש מתגלה אור עליון שהוא למעלה מאצילות, הוא למעלה מההארה הרגילה שמתגלה בשבתות וחגים אלא זה אור של אינסוף שמתגלה בעולמות וכל אחד מישראל יוכל לקבל את האור הזה, כל אחד לפי הכוונה שלו וההכנה שלו לאותה הארה. המטרה היא היום לפתוח פתח, לראות את הנפלאות של המגילה ולהבין את הכוחות הפועלים בתוך המגילה ולדעת ליישם אותם ביום הזה שנקרא פורים. פורים רמזו חז"ל יום כיפורים נקרא כיפורים כי זה כ פורים, כמו פורים, יום כיפור זה הכי גבוה שיש יותר משבת, אז זה הזמן הכי גבוה בשנה וזה לא מגיע לפורים, כמו פורים, לא פורים. פורים יש לו מעלה מאוד גדולה אשרי מי שזוכה לקיים אותה. שאמרו יש סיפור בגמרא אדם חייב להשתכר, להתבסם, עד דלא ידע. מסופר על רבה ורב זרע שהיו שותים בפורים, תוך כדי השיכרות, קם רבה ושחט את רב זרע, שחט אותו ממש, אחרי שיצא מהשכרות ראה רב זרע איננו, אז התפלל עליו והחיה אותו, ככה היו התנאים והאמורים, בתפילה מחיים מתים, אז לשנה הבאה אמר לו רבה לרב זרע בוא נשתה עוד פעם, אמר לו, לא סומכים על הנס פעמיים, פחד. מספרים חז"ל מה הסיפור הזה, רבה שחט את רב זרע שהיה שיכור, מה הענין? אומרים יש פה סוד עמוק שעל ידי המשתה של פורים, הרי בכל יום להשתכר ביום רגיל זה התאווה הכי חמורה שיש כי אדם מאבד את הדעת שלו,שכרות זה אובדן הדעת ואדם זה הדעת שלו, דעת קנית מה חסרת, דעת חסרת מה קנית. אם אדם מאבד את הדעת שלו, זה לא בן אדם, משהו אחר אז ביום רגיל לגרום לאובדן הדעת זה דבר חמור אבל בפורים כתוב עד דלא ידע. חייבים לשתות וביסום עד דלא ידע כי על ידי המשתה של פורים אפשר להגיע לדרגה של רישה דלא ידע, זה מקום הכי גבוה שיש שאדם יכול איכשהו להתקשר אליו, רישה דלא עד ידע, מי שעושה את זה נכון הצדיקים, מגיעים לאותו מקום. כתוב שרבה זה גדלות רב זרע זה קטנות, זרע בארמית זה קטן, אז רבה ורב זרע זה גם מסמלים שתי מצבים של גדלות וקטנות. ושניהם עלו, עלו ועלו ורב זרע מכיוון שהיה קטן יותר לא יכול היה להכיל את האור הזה ונדבק בשורש נשמתו, לא רצה לרדת, זה נקרא שחיטה, שחיטה המהות הפנימית של שחיטה זה הוצאת הרוח, הוצאת הנפש, כל המטרה ששוחטים זה לעלות את הנפש של הבהמה לדרגה אחרת, אבל כל מצב של שחיטה זה הוצאת הרוח אז כתוב רבה שחט את רב זרע, הוא שחט את רב זרע כי העלה אותו לדרגה שלא היה יכול לרדת משם כי הנשמה הטבע שלה זה למעלה לעלות למעלה, אם לא היה הגוף אז אדם היה מקיים מצווה אחת היה כבר נדבק, מצווה זה מקשר לאור, אם היה מקיים מצווה בשלמות היה נדבק מיד למעלה, יש גוף כתוב וחייתם בם, צריך לחזור לגוף , אז הוא נשאר בתוך הגוף, הגוף קושר את הנשמה, מסבך אותה שלא תוכל לעלות, רק אדם שהוא עושה עבודה ממש, עבודה רוחנית על ידי מצוות יכול לזכך את הגוף שלו אז הוא מפריד ממנו, את הפסולת, את הטומאה. הגוף הוא מלא עכירות, גשמיות והנשמה נכנסת בתוך גוף היא מסתבכת בתוכו, מתארים את זה חז"ל כמו צמר שמסתבך בקוצים ורוצה להוציא אותו זה ממש לקרוע אותו אז הנשמה של האדם שלא הזדכך לא יכולה להיפרד מהגוף ככה בגלות אז זה כמו להוציא צמר מתוך קוצים, מתוך גדר תיל, אז עכור אבל אדם שעובד על עצמו בתורה ומצוות אז הגוף הולך ומזדכך, הוא מפריד את הפסולת מתוך גוף ואז הגוף נהיה טהור ויכול לעלות איתו, יכול לעלות לדרגה אחרת, לכן בגמר התיקון זה נשמה בתוך גוף אז רב זרע הגיע למדרגה כזאת שלא יכול היה לרדת זה נקרא שחט את רב זרע אחרי זה התפלל שירד אז ירד כי רבה יכול היה לעשות את זה אבל בא לרמז לנו איזה דרגה אפשר להגיע בפורים, אנשים לא מבינים את החג הזה, לא מבינים שיש פה עבודה מאוד עמוקה. למרות שזה נראה חג של הוללות חס ושלום אבל אסור שזה יהיה הוללות, אנחנו נסביר בע"ה את העבודה מה עושים בפורים, בפורים אפשר לבער את הרע הזה לגמרי, כל אחד, יכול על ידי מצוות פורים, שלוש מצוות פורים, מצוות המגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים ואחרי זה יש משתה, על ידי עשיה של הדברים האלה בכוונה הנכונה כל אחד יכול לבער את הרע מקרבו ולעלות לדרגה שהוא לא רגיל אליה, אם עושה את זה נכון. צריך לשכוח מה שיודעים על פורים עד עכשיו אלא צריך להבין מה זה הארת מרדכי, מה זה הארת פורים, חבל שלא מבינים את זה שפורים זה חג החגים. מה זה פורים? פורים יש כמה דמויות שמופיעות במגילה, צריך להבין אותם, יש מרדכי ואסתר ויש המן ואחשוורוש, אלה הדמויות העיקריות, יש עוד דמויות אבל אלה ארבע הדמויות העיקריות, המן ואחשוורוש, אלה שני כוחות שנמצאים באדם, אני מדבר עכשיו בדרך של פירוש על האדם, יש פירוש חיצוני שאפשר לפרש את זה בפשט אנחנו מדברים על דרך עבודת האדם, אלה כוחות שליליים שבאים לסלק את הנשמה של היהודי, לבער אותה מקרבו, לחסל אותה, השורש של המן הוא מאוד קדום, הוא מתחיל במדבר, שעם ישראל יצאו ממצרים, עם ישראל יצאו ממצרים והתכוונו ללכת לארץ ישראל אז בא עם אכזרי, להלחם בהם, להשמיד אותם, יצאו אנשים זקנים אחרי מאתיים ועשר שנות עבדות קצוצים שבורים, הגיע עם אכזרי שנקרא עמלק, ורוצים לחסל את עם ישראל, למה, אנחנו נבין למה. נבין שהעם הזה שנקרא עמלק זה לא איזה שהוא, זה גם היה עם כזה אבל הוא מסמל כוח רוחני, פנימי, שהוא פועל בתוך האדם והמטרה שלו זה לנגד את הקדושה, כתוב שיש רק דבר אחד שהשם נלחם איתו וזה עמלק. 'מלחמה להשם בעמלק מדור דור'. ועמלק מגיע ורוצה לחסל את עם ישראל, יש הרבה עמלקים בהרבה דורות אבל הראשון זה ביציאת מצרים. יוצאים ממצרים ואז עמלק מגיע ורוצה לחסל את עם ישראל ואז יש מלחמה עם עמלק, משה עומד על ההר ויהושע למטה ומנצחים את עמלק אבל עמלק הוא עובד בצורה מאוד מתוחכמת, נקרא את זה בשבת הזאת, שבת שלפני פורים קוראים בתורה את פרשת זכור, יש ענין לזכור, זכור את אשר עשה לך עמלק, בדרך בצאתכם ממצרים ויזנב אחריך כל הנחשולים, לא זוכר בדיוק את כל הלשון ואתה עייף ויגע לא ירא אלוקים. עם ישראל שיוצאים ממצרים, עייפים ויגעים, בא עמלק להלחם. אז כתוב שהוא הגיע ולעם ישראל היו ענני כבוד שהלכו במדבר היו שבעה עננים שעטפו אותם, שמי שהיה בתוך הענן הזה היה חי במציאות אחרת לגמרי, הענן הזה היה שומר עליהם, מגן עליהם, היה מחליק את העם, ממלא את הבקעות, היו הולכים כמו על רצפת שיש, הענן היה עושה הרבה דברים לא נכנס לזה עכשיו מי שהיה בתוך הענן לא היה קורה לו שום רע היו באים אויבים ונלחמים זורקים חיצים, מה שלא זורקים הכל חוזר אליהם הכל מוגן, אבל היו כאלה בעם ישראל שלא נכנסו בתוך הענן, הענן היה פולט את קטני האמונה, מי שלא היה מקושר לגמרי לקב"ה הענן היה פולט אותו, תיכף נבין את זה, באלה זינב עמלק, באלה רצה לפגוע, "ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוקים". אומרים לנו המקובלים מי זה אותו עמלק? מה זה אותו עמלק, עמלק אומרים לנו שזה בגימטרייה מאתיים ארבעים כמנין ספק. ספק הכוח של עמלק בנפש מתבטא כספק, ספק באמת האלוקית, ועמלק מתי הוא לאדם כשהוא יוצא ממצרים. מצרים זה מקום הקליפות , מקום הטומאה, כל עוד שהוא נמצא בפנים, אין לעמלק מה לעשות שם, הוא כבר נמצא בתוך הידיים של הקליפות, עושה מה שעושה, אבל כשהוא יוצא ממצרים, כשהוא מתחיל ללכת במדבר לכיוון ארץ ישראל, שאדם יוצא מהטומאה ומתחיל להתקדש, זה נקרא מסע רוחני, שהתורה מתארת אותו יציאת מצרים והליכה במדבר, הנסיונות במדבר, ללכת לארץ ישראל, ארץ הקודש, אחרי שנגמר הנסיון של מצרים, מיד מתחיל הנסיון של עמלק, כי מה זה לצאת למדבר? לצאת למדבר זה לעזוב את כל המוכר בחיים, לעזוב את כל הידוע, אחד הבעיות של האנשים שבגללם הם לא משתנים כי הם מפחדים מהלא נודע, מפחדים לשנות מקום מגורים, עבודה, תשובה, כל הדברים האלה בגלל פחד, פחד שלא יודעים מה יהיה, באמת היה נסיון גדול בתוך מצרים מה שלא רצו לצאת, שמונים אחוז לא רצו לצאת החוצה, כי מצרים זה מוכר וזה טוב, יש משכורת, יש נס קפה בבוקר, יש אוטו, יש חיים טובים מה אני צריך עכשיו לשנות, מצרים זה נוח, סיר הבשר, שכרנו את הדגה חינם, חינם זה סיטרא אחרה אז למה לצאת רק עשרים אחוז יוצאים והעשרים אחוז שיוצאים יוצאים למציאות חדשה לגמרי, תוך יום אחד נמצאים במציאות שהכל קורה בדרך ניסית, במצרים הכל בטוח, במדבר אין שום דבר, אין לחם, אין מים, יש מדבר, הולכים במדבר שם צריך אמונה גדולה, שם האדם מפתח כוחות אמונה, לא סתם הנביאים זכו לנבואה שלהם במדבר. הנביאים היו הולכים למדבר, פורשים, מתבודדים, זוכים לנבואה. במדבר זוכים לאמונה. זוכים להתחבר יותר חזק, מדבר אותיות מדבר, דרגה של אדם, לצאת למדבר זה לצאת למקום של אמונה ששם בלי אמונה אתה לא יכול לחיות, שם המציאות היא ניסית, היא אחרת לגמרי וכשהולכים בדרך כזאת מתחיל הספקות, כי אז הדרך היא מלאה חתחתים, לכאורה, זה שיש משה רבינו ומן זה הכל נסיונות, ואז האדם הוא בנסיון ובא כוח של ספק, מכרסם בו כי להגיע לארץ ישראל זה מתנה גדולה, והקדושה עילאית. איך שהאדם יוצא לעולם הרוחני ומתחיל לחיות את החיים הרוחניים כמו שצריך, הוא לא חצי, חצי אלא הוא הולך באמת במדבר, רוצה להגיע לארץ ישראל הרוחנית, אז מתחילים הספקות, אז בא עמלק, אז בא עמלק ומזנב באדם וכל מי שלא נמצא באמונה, כל מי שלא נמצא קשור למלך מלכי המלכים עמלק יכול לפגוע בו, למה? כי הוא עייף ויגע. במי הוא יכול לפגוע? במי שהוא עייף. איפה כתוב בתורה עייף פעם ראשונה? מה זה עייפות? עייפות זה עשיו אמר, שבא עייף מהשדה, הולך למות, עייף זה נקרא לא ירא אלוקים. שהוא בקשר, לא בתקשורת, העייפות באה מהקליפות, עייפות זה עייפות של הגוף אדם יכול להיות עייף מאוד, בלילה הוא בא מהעבודה והוא רוצה רק ללכת לישון אבל הוא שומע את בשורה משמחת מיד הוא מתעורר, זכה בלוטו אני יודע בכמה שלושים וחמש מליון שקל, הוא לא ישן כל אותו לילה, איפה עייפות הלכה? עייפות זה מקליפות, ממסכים רוחניים שהנשמה לא יכולה לקבל אור. 'אתה עייף ויגע ולא ירא אלוקים', שאדם לא מקושר קשר שלם אל האור אז יכול להאחז הקליפות, יכול לבוא עמלק ולכרסם, לתת את הספק, אז זה הכלל שלמדנו הבור ריק אין בו מים, מה יש בו נחשים ועקרבים. אם אדם לא מלא בדברים חיוביים, שאדם לא ממלא את עצמו בדברים חיוביים, מיד נכנסים דברים שליליים, כל המדוכאים, כל בעיות הנפש, כל פחדים, כל הקנאות, מאיפה זה בא? זה לא בא מהאוויר העולם, מהחלל, אלא אדם שמפנה את עצמו, מרוקן את הכלים שלו מקדושה או שלא ממלא אותם באופן אקטיבי כל הזמן בדברים חיוביים, לא ממלא את הנפש שלו בדברים נכונים, זה נקרא הבור ריק אין בו מים, מה יש בו? נחשים ועקרבים, אין וואקום רוחני, לא יכול להיות וואקום רוחני אלא הדבר מלא או שאני ממלא אותו בדברים טובים, חיוביים ואז המוח פנוי מהקליפות או שאני אדם פנוי, פנוי נכנס הרע, נכנס הבלבולים, נכנס עמלק, עמלק מכניס את הספק לכן אומר לנו הארי ז"ל המן האגגי, מי זה אגג? אגג הוא משורש עמלק, הוא מלך עמלק. בימי שאול המלך הוא נצטווה גם כן לחסל את עמלק. יש מצווה שאדם שעם ישראל שהעם כולו ימחה את זכר עמלק מהעולם, שלא ישאר יותר עמלק בעולם, מה הפירוש? שיצא מכל הספקות, שיהיה לו אמונה כזאת חזקה שלא יהיה לו ספק בכלל בקיום הבורא, זה נקרא תמחה זאת זכר עמלק, יש מצווה למחות את זכר עמלק לכן ששאול המלך הראשון של עם ישראל שהמליכו אותו, הדבר הראשון שציווה אותו שמואל לעשות השם ציווה אותו למחות את זכר עמלק אבל הוא נלחם והשמיד את כל עמלק רק את אגג המלך שלהם הוא השאיר אותו בחיים ומאגג הזה נתנו לו שפחה באותו לילה ויצא המן. המן שבמגילה הוא אותו כוח של עמלק, אותו ספק, ותבינו שהכוח הזה הוא כוח שיש בכל אחד ואחד, אדם שלא הגיע לשלמות רוחנית הכוח הזה של המן זה הספק נמצא בתוכו, בפורים,הענין של פורים, זה למחוק את זכר עמלק לכן ההכנה היא בשבת הזאת, שבת הזאת מי שהולך לבית הכנסת ישמע את קריאת התורה זכור את אשר עשה לך עמלק, כבר מתקשרים לענין של מחיקת זכר עמלק, בפורים זה עיקר העבודה, מה קורה בפורים? המן הוא לאחשוורוש ואומר לו ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין כל העמים, ואת דתי המלך אינם עושים ולא שווה למלך להניחם" כך הוא בא לאחשוורוש הוא רוצה לשכנע אותו להשמיד את עם ישראל מה הוא אומר לו? ישנו עם אחד מפוזר בין כל העמים, אחשוורוש ידע להתעסק עם ישראל זה לא פשוט, כל מי שהתעסק איתם במשך ההיסטוריה הוא יורד מעל בימת ההיסטוריה, הוא חשד בהמן שהוא דוקא רוצה לגרום לו להילחם בישראל כי הוא רוצה להיות מלך, הוא היה משנה למלך אז המן בא לשכנע שזה לא ככה, עכשיו זה עת רצון, עכשיו זה הזמן, אמר לו ישנו עם אחד מפוזר ומפורד, הסביר לו המן שעם ישראל הכוח שלהם הו רק באחדות, אם עם ישראל הם עם אחד, אנחנו נקראים עם אחד כל הכוח שלנו זה שאנחנו מאוחדים, הפתרון לכל הצרות שלנו יכול להיות באחדות, לא שכולם יהיו אותו דבר, יחשבו אותו דבר, חס ושלום זה לא יכול להיות בעם ישראל, עם קשה עורף אלא שיהיו מאוחדים, שיהיו ביחד, עם כבוד הדדי ואהבה, אומר כשהם מאוחדים אין שום אומה יכולה להם, אף אחד לא יכול בהם ואף אחד לא יכול לנגוע בהם אבל עכשיו מה הם? ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים, יש בהם פירוד, יש בהם מחלוקות, אין בהם אחדות, כשהם במחלוקות יש מפלגות, ימין שמאל אמצע, למעלה, למטה, וזה לא נענוע לולב אלא זה פירוד בעם ישראל אז זה הזמן, זה עת רצון. הוא אמר שזה קורה אצלם אז ישנו אומרים חז"ל מה זה ישנו? ישן המלך שלהם. ישנו זה ישן ו'. בשם של הקב"ה יש אות ו'. הו' מסמלת את הזעיר אנפין, קודשה בריך הוא, עכשיו ההשגחה העליונה נמה, לא משגיחים עליהם משמיים, עכשיו אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין המים ואת דתי המלך אינם עושים, מי זה המלך? אז למדנו כלל, המלך זה מלך מלכי המלכים, כל מקום שכתוב אחשוורוש זה אותו מלך גשמי למרות שיש דרושים שאומרים שאחשוורוש גם כן דורשים זה מלך מלכי המלכים, תיכף אני אקרא לכם אבל איפה שכתוב רק המלך, הכוונה מלך מלכי המלכים הקב"ה, אומר לו ישנו עם אחד מפוזר ומפורד ואת דתי המלך אינם עושים, נוסף לזה שהם פירוד גם שכחו מהמצוות, את דתי המלך אינם עושים, את החוקים של הקב"ה לא מקיימים, התבוללות, פורקן, הפקרות, זה הזמן הוא אומר לו, כי כשעם ישראל במצב כזה אין השגחה, אין השגחה על עם ישראל, עכשיו זה הזמן שאתה יכול להכות בהם, המן אומר הארי ז"ל בגימטרייה תשעים וחמש, ה' זה חמש, מ' זה ארבעים, נ' זה חמישים, ביחד תשעים וחמש, המלך בגימטרייה גם תשעים וחמש, שני דברים שהגימטרייה שלהם שווה זה אומר שיש בהם משהו משותף, אבל זה אומרים לנו שזה ההיפך, המן והמלך זה שני כוחות הפוכים לגמרי, המלך זה מלך מלכי המלכים והמן זה אותו נחש קדמוני מגן עדן שבא להסית את האדם כנגד רצונו של המלך ובסופו של דבר לקחת את החיים שלו, לכן המן והמלך זה שני כוחות הפוכים, לכן מלחמה להשם בעמלק למה שם השם אינו שלם? מה שם השם אינו שלם? שאדם לא משיג הארה שלמה, שם הויה י-ה-ו-ה הוא לא שלם, ה-ה' נפרד מה-ו זה נקרא מצב של גלות, מצב של גלות בפנימיות שלו זה מצב שהארה לא שלמה, המלכות לא מחוברת לזעיר אנפין השכינה בגלות, שכינתה בגלותה, מתי יכול להיות מצב כזה של גלות שהכוח של עמלק נכנס בתוך הלב של היהודי ועושה פירוד לכן יש מלחמה להשם בעמלק, בכוח הזה של הספק, מה מונע מהאדם את השמחת חיים שלו, את הטוב? אתם יודעים מתי באה השמחה לאדם? הרי פורים כל הענין זה משתה ושמחה, מתי באה השמחה לאדם? כתוב אין שמחה כהתרת הספקות. משהו אחד מביא שמחה גדולה לאדם שאין לו ספק. אדם רוצה להתחתן ויש לו ספק, כל עוד שיש לו את הספק הזה כל האנרגיות שלו הולכות, אין לו שמחה, הוא בבלגן, או אפילו הולכים לקנות ברז למטבח ויש ברז כזה וברז כזה לא יודעים מה כדאי, כבר השמחה יורדת, שפתרנו את הספק יודעים כבר באה השמחה, שאין ספק בנפש של האדם הספק הוא מכרסם, לא יודעים, נכון או לא נכון, יש קב"ה בעולם או אין קב"ה בעולם, אדם נמצא בספק אפילו כבר ששומר תורה ומצוות עד שהוא לא מגיע להכרה ברורה באמת זה נקרא פקיחת עיניים בספרים, שאדם לא זוכה לפקיחת עיניים אמיתית יש לו ספק בלב. הספק מחליש מאוד את העבודה של האדם, כגודל הספק ככה העבודה שלו נחלשת וספק זה כוח שנכנס אם אדם מרפא את עצמו, זה מה שהמגילה אומרת לנו, ברגע שאדם מרפא את עצמו מאותו קשר עם האור של הבורא, מיד הספק נכנס, לא צריך לעשות פעולה אקטיבית להכניס את הספק ללב, פעולה אקטיבית צריך לעשות כדי למשוך קדושה, להמשיך אור אבל אם אדם מרפא את עצמו בעבודת הקודש מלימוד, מהמצוות מיד הספק נכנס, ומכרסם וכשהוא עושה פתח קטן אז הוא מתרחב ומתרחב, תופס את כל האדם. עד שהוא מוציא אותו לגמרי ממחנה הקדושה. השמחה באה בהתרת הספיקות, שאין את הגורם המעקב. מה זה השמחה? אור עליון, שהאור מאיר בתוך הכלים, אז הספק נמצא בכל אחד מאיתנו במידה כזאת או אחרת אם לא, היינו כבר בשלמות, היינו כבר מתוקנים, אבל יש ספק לכל אחד. אני מדבר אפילו על אנשים דתיים שמקיימים את כל השולחן ערוך ועושים את רצון השם כביכול, במעשה עושים אבל האמונה היא שלמה, מה פוגם באמונה, במלכות? הספק. יש יום בשנה שאפשר לכרות את הספק הזה לגמרי, בפורים. על ידי הארת פורים אדם יכול לגמור עם ההמן שבתוכו, לגמור עם ההמן של העולם, ותבינו פה מדובר בעבודה, לא סתם הוללות, זה חג נחמד, זה מסכות זה רעשנים עם כל זה הקפצונים, אז עושים מזה הרבה הוללות אבל צריך לדעת פורים זה עבודה פנימית וצריך להתכונן אליה טוב ולנצל את היום הזה חזק כי זה קפיצת מדרגה, ביטול ספק כי ביום הזה צריך להמשיך הארה שמעל הדעת שהיא לא בדעת לא תלוי בהגיון, הארה שחודרת ישר ללב, בלי המסכים של השכל והרגש, נראה ולא נראה לי, אנשים באים לתורה והמצוות אז זה נראה לו וזה לא נראה לו, אומרים ככה אומרים אנשים מסורתיים, הם מנסרים, מנסרים את המצוות מה שטוב להם הם לוקחים, מה שלא טוב להם הם זורקים, מאיפה זה בא? מהשכל, יש מסננת בשכל, היא מורידה מה שלא נוח לאדם אז זה הספיקות האלה מכרסמים באדם ויש יום בשנה שאפשר שאדם ילך מעל הדעת, יש ענין של אמונה מתחת לדעת, אדם שהוא מאמין אמונה עיוורת, יש אמונה שאדם לומד מה התועלת של הדברים ועשיית המצוות וכו' ואז הוא עושה את המצוות, יש אמונה של מעל הדעת, אמונה שחודרת ממקום עליון שהיא לא קשורה בהבנה של האדם, אדם עושה פתאום הוא שומע, פתאום הוא מבין, זה המטרה של פורים, לפתוח את הלב, אבל זה צריך לעשות את המצוות של פורים, אי אפשר שזה יקרה אם לא עושים את מה שצריך לעשות, אז זה המן הכוח הזה של המן הוא בא ורוצה להשמיד את היהודי, רוצה לגמור, בא לאחשוורוש ומשכנע אותו שיש עם אחד מפוזר ומפורד ואת דתי המלך אינם עושים, והן המלך שונה להניחם, ואז אחשוורוש משתכנע, אחשוורוש הוא גם הוא רצה שעם ישראל לא יהיו על המפה יותר מהמן אחשוורוש הוא דימה את עצמו למלך העולם ממש, אחשוורוש אומר הרב בדרך פנימית לא מתייחסים לאדם ההוא הפיסי, אלא אחשוורוש זה אחרית וראש ומלך מלכי המלכים שהוא שולט מאחרית, מהראש עד האחרית, אחשוורוש, אחרית וראש, שאדם צריך לדעת שבכל הדברים שבאים עליו בלא יוצא מן הכלל, הכל בא ממקור אחד, אם טוב לו זה מהמקור הזה, אם חס ושלום הוא בהסתרה בחושך וייסורים וגם באותו מקום הקב"ה נמצא מהודו ועד כוש, כך כתוב הוא מולך מהודו ועד כוש מה זה מהודו ועד כוש? הודו זה מדרגות של קדושה, הודו לשם כי טוב, ועד כוש זה מדרגות השפלות שאדם נמצא בתחתית המדרגה, 'תשב אנוש עד דקה ותאמר שובו בני אדם', לפעמים בשביל להשיג מישהו לקב"ה צריך להוריד אותו למטה, למטה שהוא כבר לא יכול לסבול יותר, אבל גם שם נמצא מלך מלכי המלכים, זה אחשוורוש, מאחרית ועד ראש, לפעמים אדם הוא נמצא במדרגה כזאת שפלה שהוא כבר לא מאמין בקב"ה, איפה הוא נמצא, איפה היה הקב"ה שקרה לנו ככה וככה, לא שואלים איפה אנחנו היינו שקרה ככה וככה, הקבלה מלמדת שאור אינסוף מאיר כל הזמן, רוצה להטיב רק ההטבה הזאת יש לה דרך מסוימת, אם האדם לא הולך בדרך המסוימת הזאת צריך תשוב אנוש עד דקה, שהלימוד יהיה בדרך של יסורים אבל אדם שם צריך לדעת גם שם נמצא מלך מלכי המלכים, מאחרית ועד ראש ואדם שהוא זוכה להוריד את הספק מהלב שיש באדם יש לאדם יסורים, חושך בא לו חושך בחיים חס ושלום, שלא יהיה לאף אחד, אבל יש מצב של הסתרה, של חושך והוא זוכה להאמין ולהרגיש שהרע מה שנראה רע מקורו גם במלך מלכי המלכים הוא זוכה לבטל את כל הדינים, את כל ההסתרות, אין יותר דינים, אין יותר רע, הרע מתבטל יחסית להכרה של האדם, אם ההכרה של האדם מתוקנת המודעות שלו, האמונה, מתוקנת, הרע מתבטל מן העולם, אין דין אמר באמת צריך אמונה גדולה לזה, עשו ניסוי בארה"ב, ברפואה, לקחו אלף אנשים שיצאו מצבא עם בעיות ברכיים, ככה שמעתי היום, עשו להם ניתוח ברכיים, חמש מאות עשו ניתוח אמיתי, חמש מאות עשו פלסיבו. פלסיבו זה כאילו תרופה, לפעמים חולים בבתי חולים לא נרדמים, נותנים להם סוכרזית הם הולכים לישון, חושבים שזה כדור שינה, עשו לחמש מאות חיתוך בעור ותפרו, לא עשו שום ניתוח בברך, שתי הקבוצות האחוזי הצלחה היו שווים, בריפוי, הרגישו טוב אחרי זה, למה? כי המציאות היא לא אוביקטיבית המציאות נקבעת על פי ההכרה של האדם, אם ההכרה של האדם מתוקנת כל המציאות מיתקנית, זה מה שאומר הבעל שם טוב. ברגע שאדם יש בו אמונה גדולה בה שקורה, הוא יודע עכשיו לקחתי כדור, אני צריך להרגיש טוב, תמיד יתנו לו כדור סוכר לא כדור בכל אין בזה שום חומר מרפא, ביום אחר הוא ירגיש גם כן טוב, למה? כי במודעות שלו, היתתקן המצב. אני חולה, לקחתי כדור, אני אמור להרגיש טוב. זה נקרא פלסיבו. זה אחד הרפואות הכי מתקדמות בעולם היום, לתת זיופים. הוא חושב שהוא קיבל תרופה ונהיה בריא. פעם שהייתי עושה פיזיותרפיה בסטאז' היינו עושים אולטרא סאונד לחולים בבעיות כתפיים, אז היה אחד שהייתי מטפל בו כל הזמן, הייתי קצת מטיב לו, היה מתחמם אחרי כמה זמן יום אחד אני עושה לו, הוא אומר לי הנה אני מתחיל להיות חם, אני מסתכל אני רואה שהחשמל לא בפנים בכלל, לא אמרתי לו שהחשמל לא בפנים לפחות שיהיה לו טיפול, המודעות לו היתתקנה, אני חולה, קיבלתי טיפול, הכל טוב. יוצא שאם אדם זוכה לאמונה גדולה הוא לא צריך את כל הדברים האלה,כי יכול לתקן את הכל בלי הדברים האלה, רק בזכות האמונה, כל הבעיות שיש לבן אדם זה בגלל קלקול האמונה, קלקול הדעת, ברגע שיש עיוות של הדעת, הוא לא יודע שזה מלך מלכי המלכים שם צריך לתת לו הסתרה שדרך הסתרה הזאת שהוא יגלה אותו, יעלם ההסתרה. זה עמוק מאוד, יוצא מזה שכל המטרה של ההסתרות בחיים שלנו זה להכריח אותנו לגלות את המלך מלכי המלכים, זה המטרה של ההסתרה, ברגע שאדם מגיע למסקנה הזאת שזה כן ממלך מלכי המלכים מיד מתבטל אבל מה רוב בני העולם עושים? מתעסקים בייסורים עצמם. מתייחסים לייסורים עצמם בתור הבעיה, יש לו בעיה אז הוא הולך לרופא כזה או רופא אחר, רק לא שואל את עצמו למה יש לי את הבעיה הזאת, רק להיפטר מן הבעיה, אז החושך, הייסורים, באים כדי שנגלה את מלך מלכי המלכים כי עם ישראל בחושך, שעם ישראל נמצא בחושך, רחוקים מהמצוות, מתבוללים, אז עושים לעם שלם הסתרה, המטרה היא שבתמונה גדולה יראו שזה מלך מלכי המלכים שם מסתתר, שהוא ישן עכשיו אבל זה הוא שם שמגלים את זה מיד אין כוח לרע. עוד אומר האדמו"ר מקמרו בשם הבעל שם טוב שברגע שאם זוכה לאמונה הגדולה הזאת, הוא מאמין אפילו שממשיך לו, הייסורים עצמם ממשיכים, עונש לא יכול לקרות, לא בא עונש על האדם, רק אם יש הסרת האמונה ברגע אחד בא לו עונש אבל האמונה של האדם, האמונה הגדולה במלך מלכי המלכים, הרבה פעמים אומרים לי אני מקנה בכם הדתיים, יש לכם כזאת שלווה, אפילו אתם חולים יש לכם שלווה, תעשה גם אתה ככה, מה אתה צריך להיות עצבני כל הזמן. למה הוא לא יכול להאמין? כי לא נכנס לו האמונה בלב עוד, העמלק שם שולט לגמרי, אומר תאמין זה מלך מלכי המלכים עשה לך את זה, תבטל את כל הייסורים, את כל הצער, יש אחד שכואב לו והוא בטראומה נוראית מזה, למה דווקא אני מה יהיה, אולי זה מחלה כזאת וכל החיים שלו נהרסים, אבל יש אחד אחר שיודע שהכל מלך מלכי המלכים זה שלווה עצומה זה נקרא שהדין נפסק מן החיים שלו, ואז גם העונש מתבטל ואז אין טעם יותר לתת לו את הייסורים, ככה מלמדת אותנו המגילה מצב של שינה נובע מזה שאנחנו רחוקים מרוחניות ואז מלך מלכי המלכים כביכול ישן ואז כל המזיקים יכולים להיאחז. זה הכלל וזה הלימוד של האדם מהמגילה, התרחקת הוא התרחק ממך, כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם. אתה ישן מהמצוות הקב"ה ישן ממך, לא חס ושלום יש שינה אצל הקב"ה, "הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל", אלא כמו שלמדנו אור אינסוף מאיר תמיד אבל אם האדם חוסם אז זה כאילו הוא לא נמצא, זה נקרא מצב של שינה שהיה במצרים לפני יציאת מצרים וזה היה בשושן הבירה לפני הנס הגדול עכשיו יש אחד בדור שיודע מה שקורה, בד"כ אדם לא מבין מה קורה. באים אנשים לטיפול כואב להם זה ויש להם קצת חרדה מזה ולא מבינים את הקשר של כל הדברים, מה גרם למה, מה הסיבה, מה התוצאה. רופא טוב, מה עושה? יודע לארגן את התמונה, יגיד לו תשמע עשית ככה, עכשיו זה המצב שלך. אז אומר עכשיו אני מבין נקרא יודע את כל אשר נעשה. כתוב שהיה אחד בדור ההוא שידע את כל אשר נעשה ומרדכי ידע את כל אשר נעשה, הרי כולם ידעו, היתה איגרת, הוציאו אותה ברבים, הקריאו אותה, העיר שושן נבוכה כולה, אבל רק אחד ידע מה שבאמת קורה, מה שבאמת קורה שעם ישראל ישן, עם ישראל רדום, אין אהבת ישראל, יש פירוד לבבות, לא מקיימים את המצוות אז המלך יישן, אז מה צריך לקרות עכשיו, איזה מכה רצינית לעורר את כולם, הוא מבין שהחושך הגדול שמגיע זה הכרח המציאות, לא יכול להיות אחרת, למה? עם ישראל יצא לגלות שבעים שנה, היתה נבואה של הגלות הזאת של בבל תמשך שבעים שנה לא יותר, נבואה זה נבואה, זה חייב אחרי שבעים שנה להפסק והסיפור של מגילת אסתר קורה ממש לפני סוף הגלות, ומרדכי יודע שעם ישראל כמו שהוא במצב שלו שהוא נמצא עכשיו בשושן הבירה רחוקים מהמצוות, רחוקים מקדושה לא יכול לבנות בית מקדש, במצב כזה לא בונים בית מקדש, בית מקדש זה לעם רוחני לא לעם שהוא גלותי ולכן לפני ההתעוררות הגדולה צריך לבוא מצב של חושך גדול, ככה הכלל. זהו חוק מוחלט בעולמות, לפני שמתעוררים לאור גדול יש הגברה של החושך, ככה לפני עלות השחר, החושך מתגבר, לפני הגאולה שעוד מעט קוראת עכשיו יש חושך גדול, נראה, מי שיודע את מה שנעשה לא מתרגש כי יודע, ככה זה נמצאים במצב של שינה עמוקה. חמישים שנה עם ישראל ישן בארצו, רדומים, מתחילים להתעורר אבל רדומים, למה? כי צריך להיות מצב של ירידה עצומה כדי שתתחיל עליה. ככה זה הטבע, ככה זה עובד בטבע, ביחוד בטבע הרוחני, נקרא בקבלה דורמיטה, דורמיטה זה שינה, מצב של שינה רוחנית. מה זה שאדם ישן רוחנית? הוא לא ער למציאות, הנשמה לא אצלו, הוא גוף עם ניצוץ של נפש, והוא לא יודע מה קורה, הוא בשינה וזה הכנה להתעוררות, בזמן של השינה יש תמיד אחד שיודע את כל אשר נעשה, הוא מבין מה קורה, הוא בא לרדומים ומעיר אותם, להתעורר. צועק להתעורר, הגיע זמן גאולתכם, אי אפשר להמשיך לישון, צריך לבנות בית מקדש, מגיע הגאולה זה נקרא מרדכי ידע את כל אשר נעשה, הוא ידע, מרדכי ידע, כל השאר היו נבוכים, אבל לא ידעו, לא ידעו את כל אשר נעשה כלומר לא הבינו את הסיבות למה שקורה אלא התרכזו בתוצאות, התרכזו בסבל, בייסורים, כמו אותו חולה שמה שמענין אותו זה רק להיפטר מהכאבים, תן לי אספירין, אל תשאל אותי שום דבר, למה זה בא לי, מה זה רומז לי. אנחנו ברפואה משלימה, מנסים להראות לאדם למה הוא חולה, זה לא סתם המחלה, יש לך כאב ראש כי אתה כועס הרבה, תפסיק לכעוס. למה חזקיה המלך גנז ספר רפואות? כי אנשים התחילו להאמין בצמחים, לא ידעו למה הם חולים. כל מחלה זה מלשון חולין, חול, הכוחות של האדם מתפזרים לא בהרמוניה, אז הוא נהיה חולה אז שישאל את עצמו למה אני חולה. זה הלימוד העיקרי. הרב אומר שבכל ייסורים שאדם מקבל הוא מקבל את הלימוד של למה בא לו הייסורים האלה, אני יודע את זה לפי הרפואה זה נכון ככה, הוא מקבל את הלימוד למה זה בא לו וגם את הדרך לצאת מזה, מכל בעיה שבאה לאדם בחיים, לא משנה איזה תהיה, הוא יסתבך באיזה שהוא משהוא, עצם הסיבוך הזה בתוכו יש את הכל האינפורמציה מה לא עשית בסדר ואיך אתה יכול לצאת מזה, זה הכלל. של הייסורים אז זה חסד גדול מהבורא אבל מה, האדם שהוא אדם חומרי שחשוב לו זה רק הנוחות שלו,מחפש רק חיים טובים ונוחים, שהבטן תהיה מלאה ותנוח על מזרון פרדייס, לא מענין אותו לחשוב, להבין, למה זה בא לי, מה המספר אז יש את מרדכי שיגיד לך, תשמע זה מה שקורה עכשיו. הנה אנשים מבולבלים מאוד במדינה שלנו, לא מבינים מה קורה, למה כזה בלגן, אין מקום אחד פנוי, אין משפחה בארץ הזאת, השם ישמור אותנו שאין בעיות, אין דבר כזה כמעט, ואם מדברים על כלכלה, החברה, הפולטיקה, אויבים, אוהבים הכל אדרלמוסיה, לא יודעים מה קורה, רצים כמו עכברים מורעלים ולא יודעים מה קורה, איפה השורש, מאיפה זה מתחיל, אז ככה העיר שושן הבירה, העיר שושן נבוכה, כולם נבוכים אבל לא יודעים מה לעשות, בא מרדכי והוא זועק זעקה גדולה, מרדכי ידע את כל אשר נעשה הוא ידע את כל הסיפור, הוא הבין יש עם ישראל, יש תיקון, תכלית, יש מטרה אבל לא הולכים בדרך, ולכן הקב"ה ישן אז הוא אומר לאסתר המלכה אסתר זה נשמה מיוחדת, אסתר היא מסמלת את השכינה הקדושה שהיא כוללת את כל נשמות ישראל בתוכה, השכינה, המלכות, ספירת מלכות היא כוללת את כל נשמות ישראל בתוכה, אומר תשמעי התפקיד שלך, בתור הנציגה של המלכות בעולם הזה, ללכת למלך מלכי המלכים, להכנס פנימה לעורר את המלך, שנצא מהמצב הזה כי הוא הבין שהבעיה הזאת שרוצים להשמיד את עם ישראל פיסית זה לא בעיה פיסית, אם יעשו עכשיו צבא של פרטיזנים ביערות להילחם בצבא של המן זה לא מה שיעזור, ללכת להילחם במחבלים היום בשיטות שלהם זה לא מה שיעזור, כאלה טילים, טילים אחרים. מרדכי יודע את השורש, השורש הוא שהשכינה בגלות והמלך לכן הוא ישן. צריך לעורר את מלך מלכי המלכים, לקרב את עם ישראל אליו, אז היא אומרת לו אבל אתה יודע שבמצב שזה לא הזמן אם אדם מתקרב לקודש הקודשים מת על המקום. כתוב על הכהן הגדול, אפילו כהן גדול לא יכול להכנס לפנים ההיכל, איפה שמלך מלכי המלכים, להכנס למלך שלא בא בזמן, מת על המקום, יש רק יום אחד בשנה לאיזה חמש דקות נכנס פנימה, מתפלל ויוצא ואז גם יכול למות אם הוא לא טהור לגמרי אז היא אומרת לא נוכל להכנס עכשיו שזה בכלל לא הזמן, זה היה פסח, כל הסיפור של המגילה בפסח, היא אומרת לו אני אמות, אומר לה תשמעי יש שולחן ערוך, יש זמנים רגילים, ההלכה. יש זמנים שהולכים לא כדרך הטבע, הולכים עושים מסירות נפש, כל עם ישראל תלוי בך עכשיו, את צריכה ללכת למלך ולעורר אותו, לעורר רחמים על עם ישראל, אז מה אסתר אומרת לו, אומר תראי אם את לא תלכי מישהו אחר ילך, חייב להיות השינוי הזה, הוא ידע את כל מה שנעשה, עם ישראל צריכים להתעורר, צריכים לעורר את מלך מלכי המלכים, אז הוא אומר לה את חייבת ללכת, אם לא את תלכי מישהו אחר ילך, את ובית אביך תואבדו, כל העולם הרוחני שלך ילך, את חייבת להיכנס פנימה, אומרת לו בסדר, אני אכנס אבל חייבים לעשות משהו, חייבים התעוררות, אי אפשר היא אומרת לו שיהיה התעוררות מצד המלך, מצד מלך מלכי המלכים אם לא יהיה התעוררות מלמטה, אומר מה את רוצה שנעשה, אומרת לו אתה צריך לתקן את המצב של עם ישראל, לתקן בשורש, מה השורש? השורש הוא פירוד. הרצון לקבל לעצמו, האגואיזם, המפריד, עמלק יכול להיכנס ברווחים האלה, אנחנו רוצים לתקן בשורש, צריך לעשות תיקון אמיתי, תיקון שורשי, אומר לה מה את רוצה שאני אעשה. אמרה לו ככה כמה דברים, אמרה לו לך כנוס את כל היהודים, אמרה לו התיקון הראשון שצריך לעשות זה לכנוס את היהודים כלומר אחדות, אומרת לו אם לא יהיה אחדות בעם ישראל אין סיכוי שאני אצליח, לך תחבר אותם כולם יחידה אחת וצומו עלי שלושה ימים לילה ויום וכן אעשה אני, אומרת לו צריך צום, צום זה צמצום, צמצום הרצון לקבל לעצמו, שלושה ימים רצוף לצום, תארו לכם, לשכנע עם שלם לצום שלושה ימים, צמצום הרצון לקבל, ולהתכנס יחד, להתחבר, 'ואהבת לרעך כמוך'. היא אומרת על מנת לחזק את הקשר הזה בין עם ישראל שישלחו מתנות אחד לשני, לחזק את הקשר, משלוח מנות, אחד נותן מתנה לשני, מחזקים את הקשרים, 'ואהבת לרעך כמוך'. מה היה התנאי לקבלת התורה בהר סיני? התנאי היה כי איש אחד בלב אחד. 'ויכן ישראל כנגד ההר' כתוב, המפרשים מפרשים למה ויכן צריך להיות כתוב ויכנו, כתוב בלשון יחיד, כמה מיליונים אנשים עומדים וכתוב כמו בן אחד, כולם היו כמו איש אחד, כל עם ישראל היו באהבה כזאת גדולה אחד לשני, כמו איש אחד אז יכול להתגלות תורה, אין אפשרות למשהו אמיתי יקרה מלמעלה עם יש פירוד למטה, זה העיקר, 'ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה'. אם יש פירוד בעם ישראל, אחד מדבר רע על השני זה הנס הגדול ששמעו לקול מרדכי שהוא הצליח לדבר וכולם שמעו בקולו. באותה זמן היתה אחדות שלמה, היה מדובר על פסח, פסח חייבים לאכול מצות הוא אומר להם לצום, גם אומר את זה לאסתר איך נעשה, כתוב ויעבור מרדכי ויעש, ויעבור עבר על דברי תורה שזה היה הזמן לאכול מצות, חייבים לאכול מצות בפסח, אמר לא יש שולחן ערוך לזמן רגיל אבל עכשיו לא זמן רגיל, אם לא נעשה את זה לא יהיה מי שיקיים שולחן ערוך, לא יהיה מי שיהיה עם יהודי יותר, צריך עכשיו לעבור על דברי תורה, צריך לעשות משהו אחר, שלושה ימים לצום, ולהתכנס, להתחבר. זה תיקון של עם ישראל בזמן השינה, בזמן הגלות החזקה, לצמצם את רצון לקבל זה צום שכל אחד יהיה פחות לעצמו ומתנות לאחרים, להשפיע, כל התיקון שמה, לצמצם את הרצון ולהיות משפיעים, אלטרואיסטים, עד שמגיעים למצב של עם אחד, ויכן ישראל כנגד ההר, כאיש אחד בלב אחד, אמרה אם תעשה את זה, אני אלך ואולי יש סיכוי שאני אצליח ולא יהיה גזירה עלי שאני אמות, גם היא צמה שלושה ימים, יש הרבה סודות בעניינים האלה שאי אפשר להכנס אליהם מפאת קוצר הזמן, לא דבר אחר אבל שלושה זה תמיד ג' קווין לעורר את מלך מלכי המלכים זה רק בג' קווין, כמו בראש השנה שזה זמן של התעוררות יש תקיעה, שברים, תרועה. זה ימין, שמאל ואמצע. תמיד התיקון צריך ללכת בג' קוין, למה? זה באמת מפאת קוצר זמן אי אפשר להכנס לזה. אבל תמיד הכיוון צריך ללכת בשלוש, אברהם, יצחק ויעקב. עם סגולה, סגול, צריך לעורר את הקו האמצעי כדי לעורר את המלך, לכן אסתר הולכת בקו אמצעי, צומו עלי שלושה ימים ביום השלישי היא ירקרקת, אסתר היתה ירקרקת, ירוק קו אמצעי. ואז היא ניגשת למלך אבל זה לגמרי הפוך מהטבע. לגשת למלך צריך לאכול טוב, להתבשם, להתלבש יפה, היא הולכת שלד ועצמות, ירוקה כבר לגמרי מהצום, זה לא בדרך הטבע, פה מדובר על דברים רוחניים, אומרים שלגשת למלך מלכי המלכים צריך בטהרה וקדושה וצמצום הרצון לקבל שעומד מאחורי השכינה עם שלם של משפיעים שהם באחדות, הם אוהבים אחד את השני, אז ניגשת למלך לשאת חן בעיניו. הוא מגיש לה את השרביט, זה החוט של חסד, קו של חסד ואז נוצר חיבור, אז המלך מתעורר, אז הוא אומר לה מה את רוצה, עד חצי המלכות וכל סודות המלכות גם בפאת קוצר הזמן אני לא אכנס לכל זה אבל מה התוצאה המיידית של זה? בלילה ההוא נדדה שנת המלך. המלך לא ישן יותר, אחרי שאסתר עשתה מה שעשתה והצליחה, לעורר את המלך, בלילה ההוא, לילה זה זמן של חושך, בלילה ההוא המלך כבר לא ישן, הקב"ה כבר התחיל את הקשר עם ישראל, מרדכי יכול לשבת לנוח, אסתר יכולה לחזור למקומה. הכל עכשיו מסודר, ברגע שמתחיל תשובה, מתחיל הקב"ה עם הקשר עם ישראל, אין יותר שינה, נדדה שנת המלך. זה לא שלא היתה לו את הפלסיבו לישון אלא נדדה שנת המלך זה שהקב"ה מתחיל להתעורר לעם ישראל, אז זה התרופה האמיתית לכל הצרות של עם ישראל אין עמלק ואין המן, ואז מתחיל הידרדרות של המן. שימו לב שמרדכי בכלל לא מתעסק עם המן, לא מענין אותו המן, הוא מתעלם ממנו, זה מה מכעיס את המן, שהוא עובר שמה בשער המלך, נכנס ויוצא, כולם משתחווים להמן שזה הרצון לקבל לעצמו, רק מרדכי לא השתחווה ולא יכרע, הוא לא משתחווה לרצון לקבל לעצמו, הוא הולך לדרך אחרת, דרך של השפעה, של נתינה, הוא אומר תראו, אתם חכמים גדולים, מקיימים מצוות והכל אבל העיקר חסר לכם, העיקר זה להיות משפיעים, 'ואהבת לרעך כמוך'. אם אין לך את זה אתה לא בשער המלך. כולם נבוכים כי הם באמת מקיימים את המצוות והם רואים שהוא בשער המלך, הוא הולך בדרך של יהודי, אמרו לו מרדכי היהודי, מה זה יהודי? דרך של יהודי משפיע, זה נותן, והוא בשער המלך והוא לא משתחווה להמן והם לא מבינים איך זה יכול להיות. הוא מראה להם שזה הדרך, מדובר פה על מלחמה בין מרדכי לעם ישראל, מלחמה רעיונית, איך צריך לחיות, מאיפה תבוא הגאולה שלנו, תראו מצב של חושך, הוא מראה להם את הדרך והוא מוכיח להם את הדרך וכולם שומעים בקולו, זה הנס הגדול, איפה תראו את עם ישראל שכולם ישמעו לאחד, היום. יכול להיות מצב כזה, הנס הגדול שהוא מצב של חושך כזה גדול בא מרדכי ואומר את הדרך וכולם שומעים בקולו, ואז בלילה ההוא נדדה שנת המלך ומביאים לפניו את ספר הזיכרונות ואז הוא מתחיל את הקשר המחודש עם עם ישראל ואז אומרים לו מה קרה עם מרדכי שהציל את המלך, עם קטן ותרש ובא המן וכו' ואסתר אומרת למלך, אומר לה מה את רוצה, את מה שאת רוצה אני אעשה, מה היא מבקשת? תבוא אלי מחר אתה והמן, יבוא המלך והמן אל המשתה אשר אכינה מחר ואז המן שמח שמחה גדולה, אז פה מוסבר המקובלים אומרים אומנם שם השם לא מוזכר במגילה במפורש אבל יש הרבה פעמים, יש את החוברת של הרב בהתחלה פה ריכז את כל המקומות שבנסתר מוזכר שם השם וצריך לכוון בהם בזמן קריאת המגילה, הרב כותב אותם פה בהתחלת החוברת, שורה שלמה של שמות, למרדכי אומרת יבוא המלך והמן היום אל המשתה, אומר הארי ז"ל יבוא המלך והמן היום ראשי תיבות שם השם, י ה- ו ה, שם השם, כבר התחיל הקשר, אפשר להזכיר כבר את שם השם, שאדם יכול לקרוא בשם השם זה כבר התחלת הגאולה, מתי התחילה הגאולה במצרים? ויזעקו אל השם. צריך לקרוא לשם, האדם שהוא בגלות, סימן שהוא בגלות שהוא לא יכול לדבר לשם, יגידו לו אפילו, הוא לא מאמין בזה, הוא לא יכול לפתוח את הפה להגיד את שם השם. התחלת הגאולה שצועקים את השם. ככה מרדכי זעק זעקה גדולה, ואסתר בנסתר, ויבוא המלך והמן היום, שם השם מתחיל להתגלות, המן הוא לא קטן, היה חכם גדול, שהוא יוצא ורואה את מרדכי לא קוראה מה אומר, כשאומר שמגדלים אותו ועושים לו והוא נהיה משנה למלך, מזמינים אותו למשתה הוא הולך לזרש אשתו ולכל היועצים שלו, הוא מספר להם את כל הכבוד שעושים לו ושאסתר המלכה הזמינה את המלך ואת מי עוד? רק אותו אל המשתה, איזה כבוד עצום עושים לו, אמר אבל כל זה איננה שווה לי כשאני רואה את מרדכי היהודי שלא משתחווה. אז אומרים המקובלים כל זה איננו שווה לי סופי תיבות, סופי המילים, זה איננו שווה לי ה ו ה י. שם השם הפוך מהסוף להתחלה, דין, הוא משתמש באותם כוחות הפוכים, למה? כי הוא הכוח המנגד את השם, זה איננו שווה לי, זה זה שם של הקב"ה, זה השם קיוונו לו כתוב, זה בגימטרייה שתים עשרה אז אומר זה איננו שווה לי כלומר הופך את מידת הרחמים לדין, הפוך, שם השם הפוך, אדם צריך במגילה שהוא קורא אותה לדעת את השמות ולכוון בהם. זאת זה שם השכינה. זה איננו שווה לי שרואה את מרדכי בהיכל המלך, מנגד לגמרי את הדרך שלו אז הוא מפעיל את שם השם הפוך, אבל אסתר כבר הקדימה אותו, יבוא המלך והמן היום, יש מלחמה במגילה, סמויה, לא רואים אותה, רק מי שקורא בין השורות יכול להיות וברגע שמתחיל המהלך הזה של נדדה שנת המלך בלילה ההוא, הלילה ההוא הרב אומר זה הלילה שלעתיד לבוא שלילה כיום יאיר, אז המלך כבר לא ישן, עכשיו זה זמן התיקון ששת אלפים שנה, המלך ישן, לא שהקב"ה ישן אלא אנחנו ישנים כלפיו אבל כל ההתעוררות שמתחילה ההתעוררות זהו כוח של המן כבר נופל ויורד ובמסיבה התגלה לו והמן שהוא עושה את כל הבעיות אז המלך מצווה לתלות את המן על העץ, ואז סוף טוב הכול טוב. הכוח של המן מסתלק מן העולם, אין המן יותר, עכשיו איך אנחנו מגלים את, יש בזה עוד הרבה שלא דיברנו, כל החוברת הזאת מי שקורא אותה בע"ה לעין בה בפורים, כל מילה במגילה הרב מגלה מה זה אומר על פי פנימיות, כל מילה במגילה חושפת סודות עצומים, עליונים, פה הרב אפשר לעשות ספר כפול מזה, יש לו ספר עב כרס על המגילה, כל התורה נמצאת בתוך המגילה אבל פה הוא נתן על כל מילה נתן רמז על פי הקבלה מה זה אומר בפנימיות, פנימיות מה זה אומר שאנחנו צריכים למשוך את הארה הזאת של פורים, כל אחר ואחד יכול, צריך וחייב לעשות שלושה דברים. א' זה קריאת המגילה, הקריאה של המגילה היא מגילת אסתר היא מושכת ומוציאה את הארה הזאת מאסתר לגילוי, אבל הקריאה צריכה להיות בתנאים מסוימים כלומר שתהיה מגילה כשרה לפחות לזה שקורא, כל השאר יכולים לשבת ולשמוע, בתנאי שהם שומעים כל מילה שהוא קורא, אם מחסירים מילה אחת, כבר ההארה לא שלמה, חייבים לשמוע כל מילה בדיוק, אם מחסירים מילה, אם יש מגילה כשרה אפשר להגיד אותה בפה וזה משלים, יש בזה הלכות אבל צריכים לדעת שהקריאה של המגילה צריכה להיות מדויקת מאדם שקורא את זה ממגילה כשרה כלומר מקלף של עור, אם אין לכם תלכו לאיזה מקום שקוראים מקלף, בית הכנסת או מקומות שקוראים ממגילה כשרה, צריכים לקרוא את המגילה פעמיים, בלילה, פעם אחת וביום המחרת, גברים ונשים כולם חייבים בזה, ואז ההארה הזאת מתגלה, זה התחלת הגילוי, משיכה של אור ממקום סתום אל מקום הגילוי זה על ידי המגילה, מגלה את האורות שכל אחד ידאג שישמע את המגילה פעמיים, לילה ויום. דבר שני משלוח מנות איש לרעהו, גברים לגברים, נשים לנשים, כל אחד שולח שתי מנות, לשני אנשים, וזה פרטי ההלכות, תראו בקיצור שולחן ערוך, על ידי שליח צריך, זה נקרא משלוח מנות, אדם נותן מישהו שיעביר את זה למישהו אחר, זה נקרא משלוח מנות, הכל יש בסוד כוונות שלא ניכנס לזה עכשיו כי זה צריך ללמוד את הקבלה ועוד דבר צריך לעשות מתנות לאביונים. מתנות לאביונים זה צדקה, שתי מתנות לשתי אביונים, לחפש אביונים, עדיף שיהיו עניים כשרים, אם לא כל מי שפושט יד בפורים נותנים לו ואז קיימנו את שלושת הדברים האלה, נמשכה הארה ויכולה להתקיים, עכשיו בשביל להמשיך אותה צריך משתה. משתה זה סעודה עם משתה יין. ויש מצווה גדולה בפורים, צריך בפורים להשתכר, מי שלא יכול, קשה לו, מדובר על גברים, מי שלא יכול להשתכר בפורים אז שותה קצת מתבסם והולך לישון, גם נקרה שאיבד את הדעת אבל הענין האמיתי הוא על ידי יין אדום להשתכר, לצאת מהדעת כי מוסבר שכל הארה גדולה יש נקודה של חושך וכול חושך גדול יש נקודה של אור, שכרות זה חושך גדול אבל יש בתוכה את הנקודה של אור, על ידי השכרות אנחנו יכולים להכנס ולקחת את הנקודה הזאת של האור, בתוך המן יש נקודה אחת, ניצוץ אחד טוב, ואותו צריך להוציא בפורים, להגיע לדרגה של מעל הדעת ואז מקבלים את האמונה מהשורש שלה, מהמקור שלה, מה שמשיגים בפורים אי אפשר להשיג בשום יום אחר, רק בפורים, מגיעים לעד דלא ידע ואז המשתה הזה יכול להמשך כמה שרוצים, כל המרבה הרי זה משובח, אז הסעודה עם יין, מי שאין לו איפה לעשות את הדברים האלה, אור הגנוז ביום הזה שמח מאוד, תבואו בלי אחריות על מה שקורה אבל מוזמנים אבל אלה הדברים, פשוט, מגילה, משלוח, מתנות לאביונים ומשתה יין. וזה ההארה של פורים מתקיימת אחרי זה למשך כל השנה שמחה גדולה, הכנה הכי טובה לפסח זה בדיוק חודש לפני פסח, לפני יציאת מצרים.

תגובות