מאמרים חגים וזמנים

"כל רדפיה השיגוה בין המיצרים"

י’’ז בתמוז וימי בין המיצרים

אוף, מתי זה יעבור כבר

כל רודפיה השיגוה בין המיצרים

מפתח לכל השנה

ראש השנה

חנוכה - גילוי של האור הגנוז

מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך

אורות מקיפים

סוכות והושענא רבא

היום הכי רוחני בשנה

יום כיפור על פי הקבלה

בין המיצרים - צר

תשעה באב - יום עם משמעות

  יש חיים ויש חיים.   יש חיים. מה שהאנשים קוראים שהוא חי, שהגוף שלו חי אבל המקובלים לא קוראים לזה חיים. מי שלומד קצת קבלה, נכנס לפנימיות, רואה דווקא שהנשמה כלואה בתוך גוף זה יותר קרוב למצב של מוות. חיים זה שהנשמה משוחררת בלי גבולות, שהיא קשורה לאור עליון פשוט בלי גבול, זה נקרא שהוא חי, מת זה שהוא מוגבל בתוך בית סוהר. שהנשמה האלוקית צריכה להכנס בתוך גוף בשר ודם, חומר, ולהצטמצם בצורה נוראית לתאוות העולם הזה, לדמיונות, לתשוקות כוזבות, זה נקרא מוות. הגוף של האדם יכול להיות גוף של אתלט, לחץ דם מאה עשרים על שמונים, הכל מתפקד טוב אבל הוא נקרא מת. אין לו שום קשר לחי החיים. החיים זה קשר עם חי החיים, זה נקרא חי. כמה קשר יש עם חי החיים. אין תענוג יותר גדול מזה בעולם, כל הדברים הטובים האחרים, מה שהאנשים קוראים טוב, זה עובר, אין בזה שום תועלת, שום יתרון, הם חולפים ולא נשארים. אדם נשאר אחרי זה ריק, לא נשאר בזה שום דבר.   

אלול

ראש השנה הוא זמן מיוחד במינו הוא זמן של התחדשות העולם, התחדשות האדם, הזמן הזה קובע לנו את המציאות שלנו לכל השנה הבאה. חז"ל דקדקו לקרוא לזמן הזה 'ראש השנה' ולא תחילת השנה, כי החודש הראשון לשנה הוא דווקא ניסן כמו שכתוב 'החודש הזה לכם ראש חדשים'. מה זה, אם כך, העניין של ראש? כל מעשה, כל פעולה שאנחנו עושים כל האנרגיה של אותה פעולה כבר נמצאת בראש בלי זמן ובלי מקום, זה המהות של המחשבה, כתוב 'סוף מעשה במחשבה תחילה' שהמעשה של האדם נמשך מהמחשבה הראשונית שלו. לכן יש חשיבות עצומה לעניין של הראש, הראש קובע את כל המהלך שיבוא אח"כ, ולכן יש עבודה רוחנית מאד מאד חשובה ועוצמתית בראש השנה, זה יומיים מרוכזים ביותר שבהם אדם יכול לקבוע ולתכנת לעצמו את השנה החדשה מהראש ועד הסוף. אדם שעשה לפני ראש השנה הכנה מספקת, יכול בראש השנה להפוך את המהות שלו לגמרי. הוא יכול להפוך את החומר הבסיסי שלו ממקבל למשפיע ועל ידי כך לשנות כיוון בחיים. אנחנו מתפללים 'לב טהור ברא לי אלקים' - אפשר שיהיה לב טהור, לב חדש, אפשר להחליף את הלב, מצד הקב"ה אין גבול בכלל, רק שצריך יגיעה בשביל זה. הקב"ה לא עומד בפתח של כל מי שרק אומר 'הנה אני'. אנחנו לא יכולים עם כל התאוות שלנו, כל הלשון הרע שלנו, השנאת חינם שלנו והחמריות שאנחנו שקועים בה עד צוואר לצפות להתגלויות אלוקיות ואורות עליונים. אנחנו צריכים לעשות איזו עבודה, איזו יגיעה, להכין את הכלים, בלי הכנת הכלים אין אפשרות לאור לשכון. לכן התנועה הראשונה צריכה להיות מצד הנברא, הוא צריך לעשות את החשבון נפש איך לבנות את החיים שלו כך שיהיה מקום ל'אור אין סוף' לשכון בתוכו. אבל גם את התנועה הזאת הראשונה שבאה מצד הנברא יש קול שמעורר אותנו לעשות אותה, זה נקרא 'קול דודי'.  

ראש השנה - המפתח לכל השנה