החלק שהר’ אשלג מדגיש הוא דווקא החלק שבין אדם לחברו.  אהבת הזולת.  הר’ אשלג מסביר שאהבת הזולת זה תוצר של השפעה.  זה לא דבר אינסטינקטיבי, כימיה שנוצרת בין אנשים, איזשהו קליק.     אנשים מתייחסים לאהבה כאיזה משהו שאו שיש אותו או שאין אותו.  יש נשים שאומרות ‘אני לא אוהבת אותו יותר, פעם אהבתי אותו, עכשיו אני לא אוהבת אותו’.  מה את אומרת על עצמך אם את אומרת שאת לא אוהבת אותו עכשיו?  שאת לא עושה מספיק פעולות של השפעה?  הכלל באהבה הוא שאנחנו אוהבים את מי ואת מה שאנחנו נותנים לו.  רב העולם חושבים ההיפך, את מי אני אוהב?  את מי שנותן לי, אם הוא נותן לי כל הזמן אני אוהב אותו בסוף.    האמת היא שאם אתה משקיע במשהו או מישהו אתה נקשר אליו.  הר’ דסלר אומר אפילו אם תשקיע בעציץ, תטפל בו כל יום, תעשב אותו, תגזום אותו, תשקה אותו, תדאג שיהיה לו מספיק שמש, תשקיע בו חצי שנה כבר תקשר אליו. האנרגיה שלך נכנסת בתוכו, ולהיפרד ממנו יהיה לך יותר קשה מאשר ביום הראשון שקנית אותו.

אפילו במקרים שההיגיון אומר הפוך זה פועל.  אמא שנולד לה תינוק עברה, למעשה, טראומה פיזית קשה מאד  וגם נפשית בהרבה מאד מקרים.  היא באה הביתה והתינוק מעיר אותה כל שעתיים בלילה, לא יכולה לישון יותר משעתיים רצוף, צריכה לקום, להחליף לו טיטול, להניק אותו, להרדים אותו… אז לפי השכל הקר היא צריכה ממש לשנוא את הדבר הזה שכל כך מפריע לנוחות שלה.  הרי כל מה שהיא רוצה עכשיו זה לישון כמה שעות רצוף.   מה צריך לקרות ביניהם?  שנאה.   מה קורה בפועל?  כל יום האהבה גדלה, כל הנקה הקשר מתחזק.  למה?  כי אנחנו אוהבים את מה ואת מי שאנחנו משקיעים בו ונותנים לו.  אהבה זה תוצר לוואי של נתינה.

 זה מה שהר’ אשלג מלמד אותנו, אהבה זה  לא דבר שמרחף בחלל האוויר ואם אנחנו עוברים שם אז נפלה בינינו אהבה ואז יש אהבה בין בני זוג.  לא, אהבה בין בני זוג, בין חברים, זה תוצאה של פעולות.   יש מצווה בתורה לאהוב, מצווה זה דבר שצריך לעשות אותו, כלומר יש משהו מעשי לעשות.  איך עושים אותו?  עושים תנועות של אהבה.  תנועות של אהבה זה השפעה, להגיע לאהבת הזולת אמיתית זה רק על ידי השפעה, נתינה לזולת.

הכלל הוא:  איפה שאנחנו נותנים שם אנחנו נקשרים, שם אנחנו אוהבים.  לכן יש דרך לפתח אהבה בכל מקום, בכל תחום עם כל אדם, במחשבה דבור ומעשה.  אם אדם בגלל שהוא לא מהסקטור שלנו או מהמפלגה שלנו אנחנו ישר דוחים אותו, במחשבה אפילו, חושבים עליו רע, לא מדברים עליו טוב ולא חושבים עליו טוב, אז איך נאהב אותו?  הוא הפועל חיפה ואנחנו מכבי ת”א, שתי קבוצות שונות, נו, סיבה מצוינת לשנוא או לפחות להיות יריבים אחד של השני.  אם אנחנו מתרגלים להשפיע לזולת תחילה במעשה ואח”כ גם בדיבור ובמחשבה לאט לאט הדברים הללו כבר לא מפרידים בינינו ואנחנו מתרגלים לאהוב את הזולת

אהבה זה מסור בידינו, זה יכול להיות מעשי כל רגע.  מי שתופס מה הר’ אשלג מסביר העולם שלו נהפך,  כי הוא מבין שהוא אחראי לכמות האהבה שסובבת אותו, זה לא עניין מקרי אלא תלוי באדם!  בפעולות שלו, בדיבורים שלו ובמחשבה שלו.

ויש עולם שלם שמחכה שניטיב לו, עולם שלם שצריך, שחסר לו, ושיכול לעזור לנו לפתח כלים של השפעה.  מה שנאמר ‘כל העולם לא נברא אלא בשבילי’, זה לא שהוא נברא לשרת אותי, אלא אני באתי לשרת עולם שלם.   אם היה פחות מעולם שלם להשפיע לו, להתפלל עליו, לאהוב אותו, לרחם עליו, לא הייתי מפתח כוחות כאלה עצומים של אהבה.

צריך עולם שלם שחסר לו, שהוא בצרות וייסורים ובלבולים קשים, בשביל שנפתח כוחות של אהבה בלי גבול, כוחות של נתינה והשפעה.  רק אדם שיכול לעשות את זה נקרא צדיק גמור ו’כל העולם כולו כדאי לו’.  כי כל פרט בעולם משמש אותו להגיע לדביקות בבורא.    נתנו לנו חומר גלם לעבודה, נתנו לנו גם חדר אימונים לעבוד בו, עולם שלם מלא אנשים, מלא חסרונות, מלא בעיות, באנו לעולם הזה לעזור, לשרת, להיות מלצרים.  מה היה אברהם אבינו?  מלצר.  מה הוא עשה מבוקר עד ערב?  החזיק בית הארחה עם חדר אוכל פתוחים תמיד, והיה הולך בין האורחים ומברר מה חסר להם.  ‘חסר לך קצת מלח, קצת חרדל, אני אביא לך לשון של פר?  תגיד לי מה חסר לך.  אה, אתה לא אוהב נס קפה, להביא לך קפה שחור?’  זה צדיק גמור, שדואג לצרכים של כל העולם.

ולא רק ישירות אלא גם בתפילה, הוא מתפלל על אנשים שהם אנטיתזה שלו לגמרי, אנשי סדום.   כתוב ‘ואנשי סדום חטאים ורעים מאד לה”, ובכל זאת אברהם מתפלל עליהם.  שההוא ידאג לעצמו, העיקר אני הצלתי את נפשי, אין מציאות כזאת.  אין דבר כזה, אם אני לא יכול לאהוב מישהו אחר, אפילו לא כמוני, אבל לפחות קצת, אז אין לי שום דביקות בבורא.  הרי בשביל מה יש לנו את כל המצוות?  כתוב ‘לא ניתנו המצוות אלא בשביל לצרף בהן את הבריות’.  כל המצוות זה הכנה להגיע למציאות כזאת שהלב של האדם יהיה פתוח כמו אולם רחב, שכולם ימצאו שם חלק, שלא יהיה לנו מקום סגור לאיזה מישהו.  אם יש לנו איזה צינור שהוא חסום כלפי איזו בריה בעולם זה אומר שיש חלק בדביקות עם הבורא שעדיין לא הגענו אליו ולא נגיע עד שנפתח את הצינור הזה.

2 thoughts on “אהבה תולדה של נתינה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *