בס”ד
הילולת האר”י הקדוש
בנות יקרות אנחנו עומדים בחודש אב שבוע לפני תשעה באב, ב’תשעת הימים’. וכמו בימי ספירת העומר שהם ימי אבל על עשרים וארבע אלף תלמידי רבי עקיבא שנפטרו בזמן קצר וגם ימי תיקון המידות, ובעצם הספירה הקשה ביותר, ספירת הוד, יש לנו את הילולת רבי שמעון בר יוחאי שממתקת את כל הדינים. כך בלב תשעת הימים, ימי הדין הקשים ביותר בשנה, יש לנו את הילולת האר”י הקדוש, שממתקת לנו את תשעת הימים.
זה לא פלא, כי האר”י הקדוש כתב פירוש לזהר הקדוש שכתב רבי שמעון. כי הזהו הקדוש כתוב בשפת קודים. ‘שפת הענפים’ זה נקרא, שפה שרק מקובלים גדולים מבינים. הסודות התורה שיש בו מוצפנים רק ליראי ה’, הנאמנים, שכדאים להפקיד בידם את הסודות האלו.
ידוע שלרבי שמעון היו תשעה תלמידים גדולי עולם. יחד הם היו עשרה. כנגד עשר ספירות. כשהם היו מתאספים ללימוד באידרא, רבי שמעון היה מושיב כל אחד מהתלמידים שלו במקום מיוחד לפי העשר ספירות (כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות). כל אחד היה צינור לספירה אחרת, יחד הם היו שלימות הספירות וההארה. אלף חמש מאות שנה אחרי זה כשבא המקובל האלקי האר”י ז”ל לאידרא, לאיפה שרבי שמעון למד עם התלמידים שלו, הוא בא גם עם תשעה תלמידים, והוא הושיב גם כל אחד בהתאם לספירה שלו והוא עצמו ישב במקום שרבי שמעון ישב.
איך הוא ידע איפה כל אחד ישב? זה רק רוח הקודש. הרבה מקברי הצדיקים שיש לנו היום בצפון האר”י ז”ל גילה איפה הם ברוח הקודש. הציון של רבי יהודה בר עילאי, של רבי יונתן בן עוזיאל בעמוקה, ר’ יוסי דמן דיוקרת ועוד ועוד.
האר”י הקדוש הוא נצר לרש”י ומעלה בקודש עד דוד המלך. מסופר עליו שאליהו הנביא הגיע לאבא שלו והודיע לו שיוולד לו בן שיאיר את פני העולם בתורתו. אבל הוא התייתם בגיל צעיר מאד, כמו הבעל שם טוב. וכמו הבעל שם טוב היה מתבודד כל השבוע ועוסק בתורה וחוזר הביתה רק לשבת. אשתו היתה מכינה לו במוצאי שבת לחם לכל השבוע אבל הוא היה שוכח לאכול אותו וחוזר עם כל הלחם הביתה בערב שבת.
אליהו הנביא למד איתו קבלה ובשנתיים האחרונות לחייו ציוה עליו לעלות לארץ ולהעביר את סודות הלרבי חיים ויטאל. הוא גילה לו כי בשביל זה הוא הגיע לעולם.
הארי ז”ל עלה והתיישב בצפת ושם הסתופף בצילו של הרמ”ק (ר’ משה קורדובירו) עד שהוא נפטר. לפני שהוא נפטר הרמ”ק אמר שמי שיראה עמוד אש הולך לפני מיטתו בעת הפטירה שלו הוא יהיה הממשיך שלו, את העמוד אש הזה לא היה זכות לכל אחד לראות, רק האר”י ראה אותו.
ר’ חיים ויטאל העיד עליו שלא היה תלמיד חכם כמו האר”י ז”ל. במשנה, בגמרא, באגדה במדרש. כל דבר הוא ידע: את כל הפרד”ס (פשט, רמז, דרש, סוד), מעשה מרכבה, מעשה בראשית. היה מבין שיחת עופות. ציפרים מדברים לידו – הוא מבין. בע”ח מדברים לידו – הוא מבין. היה רואה את הנשמות ואלפי נשמות היו באות אליו בתפילה שיתקן אותן. לכן לפעמים הוא התעכב מאד בתפילה. היה מדבר עם נשמות הצדיקים והיו מגלים לו רזי תורה. היה יודע את חכמת הפרצוף ושרטוטי הידיים, ופתרון החלומות, וכל מה שקרה עם האדם מאת צאתו מהרחם וכן מה עבר עליו גם מגלגול קודם, והיה נותן לכל אחד תיקון לפי מה שמתאים לו.
גדולי דורו שאלו אותו למה הוא לא כותב ספר להנחיל לדורות הבאים והוא אמר להם “אילו היו כל הימים דיו וכל הקנים קולמוסים וכל הרקיע גוילים לא יספיקו לכתוב את כל חכמתי. וכשאני מתחיל לגלות סוד אחד מהתורה, מתרבה עלי כל כך הרבה שפע דעת שאני מחפש תחבולות מאיפה אני אפתח פתח דק לגלות לכם סוד אחד מהתורה שתוכלו להבין ולהכיל. ידוע הסיפור עליו שישן בשבת בצהריים וראו אותו התלמידים ממלמל בשבתיו, וכשקם שאלו אותו מה אמר? והוא ענה להם שגם אם שמונים שנה הוא ידבר ברציפות זה לא יספיק לו בשביל לומר את מה שהוא השיג והתגלה לו בשעה הזאת שישן בשבת.
יש מסורת שבטבילה שטבלו אותו כשהוא נפטר הוא קם וטבל בעצמו וחזר למיטתו.
ביהכנ”ס של האר”י הקדוש היה סגור הרבה הרבה שנים, בגלל שכל מי שהיה נכנס לא היה יוצא חי. עד שהגיע הבבא סאלי למקום, נכנס לביהכנ”ס ופתח את המקום לכל אדם.
אז זה האר”י הקדוש, מקובל אלקי מגדולי גדולי הדורות. בהילולא שלו נדליק לו נר, ניתן צדקה, נאמר תהילים לכבוד הצדיק ונבקש שיהיה מליץ יושר עלינו במה שנרצה.
תשעה באב
אתן יודעות מה ספר היצירה אומר על חודש אב? “המליך אות ט’ בשמיעה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בו אריה בעולם, ואב בשנה”.
אות ט’ זה האות של חודש אב. היא מופיעה בשני התאריכים המשמעותיים של החודש – ט באב וט”ו באב. מה זה ט’? אות ט’ קשורה לשמיעה. בחודש אב שולט ענייני שמיעה. מה השבט של חודש אב? שמעון. מה צירוף שם הוי”ה של חודש אב? אתן יודעות דרך האותיות מגיע אלינו השפע האלקי. לכל חודש יש צירוף שם הוי”ה שמעביר לו את השפע האלקי. כל צירוף יוצא מראשי תיבות או סופי תיבות של איזה פסוק. לאותו פסוק יש קשר הדוק למשמעות של החודש. הפסוק שממנו יוצא צירוף שם הוי”ה באב הוא: “הסכת ושמע ישראל היום”
כלומר, התיקון של החודש קשור לשמיעה, הסכת ושמע ישראל היום. יש לנו פה תיקון שצריך לעשות בשמיעה. מחודש תמוז אנחנו מתחילים את ההכנה לראש השנה. תמוז זה ראשי תיבות: זמני תשובה ממשמשים ובאים. מתמוז אנחנו מתחילים לתקן את המחשבה, הראיה השמיעה. חודש תמוז קשור לתיקון הראיה, לראות את הטוב. צירוף שם הוי”ה שלו יוצא מהפסוק “וכל זה איננו שווה לי“. זה המן אמר, כשהוא יצא מהמלך וראה שמרדכי לא משתחווה לו אמר “וכל זה איננו שווה לי”. לא שווה לי שאני משנה למלך, האיש הכי עשיר בעולם, יש לי המון בנים, כולם משתחווים לי. אם מרדכי לא משתחווה, לא שווה לי.
זה נקרא נרגנות. ואנחנו נראה שכל התיקון של תשעה באב זה עניין של נרגנות. בתמוז אנחנו מתחילים לתקן אותו, מתחילים לטהר את המחשבה ע”י הכנסת מחשבות טובות של הכרת הטוב, וראיית הטוב, ההיפך מהמן הרשע, אנחנו עושים תיקון לקליפת המן, קליפת עמלק זה נקרא, שיושבת עמוק עמוק בלב של כל אחד ואחת מאיתנו.
מה היה בתשעה באב? מה השורש בעומק עומק של החורבן?
הקב”ה הבטיח לעם ישראל להעלות אותם לארץ זבת חלב ודבש, ארץ חמדה טובה ורחבה, לתת להם אותה. לקחת אותם מהעמים שישבו בה – הכנעני, החתי, האמורי, החיוי, הפרזי, היבוסי והגרגשי ולתת להם אותה. כשהם הגיעו לארץ הם באו למשה רבנו ואמרו לו: “נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ־לָנוּ אֶת־הָאָרֶץ וְיָשִׁ֤בוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה־בָּ֔הּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן” (דברים א’, כא’).
אמר הקב”ה “שלח לך”, אם אתה רוצה תשלח מרגלים, אני לא צריך שתשלחו מרגלים, אני נותן לכם את הארץ. משה רבנו שלח מרגלים והם היה להם אינטרס. איזה אינטרס היה להם? המרגלים היו נשיאי השבטים, האנשים הכי חכמים ומכובדים בשבט. כל נשיא היה כמו מלך של השבט. הם ידעו שכשהם יכנסו לארץ הם כבר לא יהיו נשיאים, זה יהיה משהו אחר.
אז הם היה להם אינטרס לא להכנס לארץ. כמה האינטרס משחד את האדם אפשר ללמוד מהמהרגלים. “השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים”. ישב להם שוחד בתוך הלב וגרם להם להוציא דיבת הארץ רעה. אותה ארץ שהקב”ה קרה לה “ארץ חמדה טובה ורחבה” אותה ארץ ש”עיני ה’ בה מראשית שנה ועד אחריתה” הם הוציאו עליה דיבה. מה הם אמרו? “באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה” – הארץ, נופת צופים, חלב ודבש שופרא דשופרא. רק מה? היא לא מושגת, אי אפשר להשיג אותה. למה?
“כי עז העם היושב בארץ”, “עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי על יד הירדן”. איך נכבוש את כולם. הם חזקים, אנחנו מה אנחנו? ולא רק זה “והערים בצרות גדולת מאד” – יש שם ערים ענקיות מבוצרות, עם חומות גדולות וגם ילידי הענק ראינו שם” . יש שם ענקים, אמאלה מה זה ענקים? אנחנו היינו כמו חגבים לידם “ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם” (במדבר יג’, לג’)
מה הם אומרים במילים אחרות? ה’ אמר שהוא יכניס אותנו לארץ ושיתן לנו אותה? ברוך שאמר. אין, אי אפשר. זו “ארץ אוכלת יושביה”, כולם שם כל הזמן עסוקים בהלוויות, אנחנו לא מאמינים. מה עושה העם? וַתִּשָּׂא כׇּל־הָעֵדָה וַיִתְּנוּ אֶת־קוֹלָם וַיִּבכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא׃ וַיִּלֹּנוּ עַל־מֹשֶׁה וְעַל־אַהֲרֹן כֹּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם כֹּל־הָעֵדָה לוּ־מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לוּ־מָתְנוּ׃ וְלָמָה יְהֹוָה מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל־הָאָרֶץ הַזֹאת לִנְפל בַּחֶרֶב נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז הֲלוֹא טוֹב לָנוּ שׁוּב מִצְרָיְמָה׃ (במדבר, יד’, א’)
תגידו אתם בסדר? מה קורה לכם. על מי אתם מדברים פה שהביא אתכם לארץ הזאת ליפול בחרב? על מי שהוציא אתכם ממצרים בניסי ניסים? על מי שקרע לכם את הים? על מי שהאכיל אתכם כל יום במדבר לחם משמים? ויחד עם הלחם הזה היו יורדים אבני חן ומרגליות. על מי שנתן לכם כל יום מים לשתות? על מי שנלחם לכם עם עמלק? על מי אתם מדברים? על ה’ ומשיחו?
ישבו כל הלילה בכו וריגנו באהליהם. אמר להם הקב”ה – אתם קיבלתם עלי לשון הרע. אתם בכיתם בכיה של חינם, אני נותן לכם בכיה לדורות. את הבכי הזה של כפיות טובה צריך לתקן. את החוסר אמונה הזאת צריך לתקן. אני מביא לכם כל דור וכל שנה סיבה לבכות, באותו זמן שפגמתם אני מביא לכם. אם תתחזקו ותהיו באמונה, לא תבכו, תודו לה’ – אז תתקנו את החטא.
אם תסגרו את האזניים מלשמוע לשון הרע. תעשו את התיקון לחטא המרגלים. אם לא, אז גם הקיסר יקבל עליכם לשון הרע, יאמין לבר קמצא שבאמת אתם רוצים למרוד בו ויעלה עליכם בסוסים וחרבות ובליסטראות, ויחריב את בית המקדש. החרבן צועק לנו – תרים אותי, תבנה אותי, תשקם אותי. איך? תלמד מה היה השורש. במדבר הם קיבלו לשון הרע על ה’, לא האמינו בו. שם היה שורש החורבן. בחרבן הבית הם היו אויבים זה לזה. אם לשון הרע הורגת בצורה סמויה אז בזמן החורבן הם כבר הרגו בצורה גלויה אחד את השני. הנחש כל כך השתלט עליהם שזה היה גלוי.
את זה צריך לתקן, את שליטת הנחש. איך הנחש שולט? בראיה ובשמיעה. מי שמקדש את זה הנחש לא יכול לו. מה זה אומר שמשיח נולד בתשעה באב? זה אומר שאם אתה מתקן את שורש החורבן אתה מביא את הגאולה, מביא את משיח, וקודם כל אתה מביא גאולה לעצמך.
אין לך גאולה כשאתה נותן לנחש לשלוט עליך. וזה כל המלחמה תמיד, מי ישלוט על ה’עיר קטנה’. ככה בעל התניא קורא לזה. העיר קטנה זה אנחנו. את מי אנחנו ממליכים על הפה, על האזניים, על המחשבות? את הנחש או את בורא עולם? צריך לזכור את זה בכל פעם שמישהו רוצה ללחוש לנו באוזן משהו רע על מישהו אחר, לזכור שזה לחישות של הנחש, ככה הוא רוצה להשתלט. לזכור את זה כל פעם שאנחנו רוצים להגיד משהו רע על מישהו אחר, לזכור ש’לשון הרע’ זה לשון של הרע. מי זה הרע הזה? הנחש. הוא יותר מתוחכם מאיתנו ולא מתייאש אף פעם. בכל פעם שאנחנו מעיפים את הנחש וממליכים במקום את הקב”ה, שמצווה עלינו אהבת חינם, שאוסר עלינו לדבר ולשמוע לשון הרע, כל פעם כזאת זה תיקון החרבן בשורש, התיקון הזה יצמיח לנו גאולה בוודאי. משיח נולד בתשעה באב, בזמן שמתקנים את הסיבה לחרבן מצמיחים את משיח.
____________
להצטרפות לוואטסאפ של השיעורים של הרבנית וקבלת לינק לשיעור המשוכתב: https://did.li/hlYaa
כניסה לזום👇 – ימי שני בשעה 21:00
https://did.li/7Sk6q
(סיסמה במידת הצורך 12345 )
השיעור לנשים בלבד 🤩
ואל תשכחו להזמין את החברות להצטרף!! 🙌
