התחברות  \/ 
x
הרשמה
x

עקרונות הבריאות הטבעית

עקרונות הבריאות הטבעית

 

בריאות טבעית

 

הרב יובל הכהן אשרוב  

 

בריאות טבעית - הנחות יסוד

 

הרפואה המודרנית עוסקת במחלות, ואנו מבקשים לעסוק בנושא הבריאות, כיצד לשמור עליה.

יש נטייה שלא להאמין ברפואה טבעית, מפני שהיא נראית בעיני רבים כמופשטת מידי, ללא נתונים מדעיים כגון בדיקות דם וכדומה. הרפואה הקונבנציונאלית נראית לנו רצינית ומוסמכת יותר, בגלל הניסיון הרב שלה ובכלל, כל המציאות שלנו משופעת במכונים למיניהם ובבתי חולים, אך מי מאיתנו לא חש אכזבה מקבלת טיפול רפואי לא תואם, ואשר, לעיתים, אף קלקל את מצב הבריאות יותר מכפי שהיה בקדמותו?  קשה מאוד להתנתק מאורח החיים הזה שכולנו גדלנו עליו, שכאשר חולים,יש ללכת מיד לרופא, והוא ירפא. ישנה אמונה גדולה בעולם הרפואה המודרנית, למרות שגם הרופאים עצמם חשים לעיתים קרובות חוסר אונים מול מצבים שאין להם מענה ופתרון . הדבר נובע, בין היתר, מגישה ואיבחן ספציפיים של איבר מסוים בלי לראות את התמונה של האדם השלם והקשר בין האיברים השונים.   

לדוגמא, אדם שסובל מפצעים על פניו וגופו ילך לרופא עור, הרופא ייתן לו משחה או כדור לייבוש הפצעים.  האם הוא עלה על הבעיה?   האם הבין מדוע נוצרו הפצעים ודאג  לטפל שם?  לא.  הוא רואה פצעים בעור, משמע יש בעיית עור ושמה הוא מטפל, בסימפטום, לא בשורש.   הפרדה בין העור לשאר הגוף. 

למעשה, בטבע העור לא מופרד משאר הגוף, העור ניזון  מהדם, ואם יש רעילות או חומציות כלשהו בדם אחד המקומות שהם ישתחררו ממנו הוא דרך העור החוצה.  מה יעזור אם נייבש את הפצעים על העור כל עוד יש רעילות בדם?  ועוד יותר מזה, לאן הרעילות תשתחרר אם לא ניתן לה להשתחרר דרך העור?

הרפואה הטבעית אומרת אני מטפלת באדם כשלם.  בעיה שיש לו בעור מצביעה על משהו פנימי יותר שאותו אנחנו צריכים לאתר ואותו לפתור. וזו למעשה אחת מהנחות היסוד של הרפואה הטבעית: הגוף מהווה יחידה אחת, שלמה וכוללת.

כלומר, אם הריאות אינן תקינות, כל האיברים שבגוף לא יקבלו את החמצן הדרוש. אם הכבד "חולה" כל הדם שיזרום בגוף יהיה מורעל. אם יש "מחלת לב" כל האיברים שבגוף לא יקבלו מספיק דם וכו'.

וזה הולך גם הפוך, הטיפול בסימפטום שתוקף איבר מסוים, לא רואה את הקשר בין האיברים השונים ואת הגוף כיחידה אחת שלמה, ומשום כך לא פותר את שורש הבעיה.  לפעמים אפילו מחריף אותה.

לדוגמא, במקרה שתיארנו של הפצעים, משחה שתייבש את הפצעים לא פתרה את הרעילות בדם ולפעמים היא מונעת ממנה אף לצאת החוצה ולהשתחרר דרך העור, ואז הרעילות מתמקמת ברקמות ויוצרת נזק יותר קשה.

על אותו משקל, אם נראה יובש קיצוני בכפות הרגליים עם עור יבש וסדוק – 'סוליות' מה שנקרא, אם נעשה רק מניקור לרגליים הבעיה תחזור, אנחנו צריכים לבדוק באופן כללי את זרימת הדם.

אבל האדם כיחידה אחת שלימה זו למעשה הנחת היסוד השניה.  הנחת היסוד הראשונה של הבריאות הטבעית אומרת שהחיים נוטים לבריאות . כלומר, שהמושג בריאות הוא עצם החיים. הגוף נוטה תמיד להיות בריא וישנו תהליך מתמיד בבריאה של שמירת הבריאות, זהו תהליך טבעי וספונטאני ללא צורך בשום התערבות. אם נתבונן בתהליכים שונים במציאות החל מכוס מים רותחים ועד לתהליכים מורכבים ביותר, נראה שהנטייה וה"רצון הפנימי" הוא לשמור על מצב יציב, הומיאוסטזיס, וכל התנועה והחיים נוטים לכיוון זה. כשאדם נשרט בידו, החתך נסגר לבד, ללא שום התערבות חיצונית. מכה שכואבת, עוברת מעצמה, עצם שבורה מתאחה לבד.  הטבע שואף כל הזמן "לתקן" את חוסר האיזון ולהגיע להרמוניה. להחזיר את המצב לקדמותו, כפי שהיה בתחילת בריאתו, במצבו הראשוני.

הנגזרת של הנחת יסוד זו היא הנחת היסוד השלישית האומרתשקיימים בגוף חזק ריפוי חזקים ביותר שבכוחם להחזיר את מצב הבריאות לקדמותו, בתנאי ששומרים על חוקי החיים.

לעיתים אנו נתקלים באנשים שחלו במחלות קשות ביותר ובאופן מפליא התרפאו, למרות "הנבואות השחורות" שניבאו להם הרופאים. ואכן, יש בגוף כוחות ריפוי חזקים ביותר, שאם רק נתבונן בהם נשתומם עד מאוד.  וכוחות ריפוי אלו, בכוחם להחזיר את הבריאות לקדמותה, אפילו במצבים קשים ביותר, אם רק נשמור על חוקי החיים ולא נפריע לתהליך הריפוי הטבעי לקרות.

נעשו מחקרים שהראו שאנשים מאמינים התרפאו מהר יותר מאנשים שאינם מאמינים. כלומר, גם לכח של המחשבה והאמונה תפקיד מרכזי ביותר בתהליך הריפוי הטבעי, והשמחה מהווה גורם חשוב ביותר.

ישנם מקרים נדירים, שלגוף אין יותר את הכוח והמשאבים להחזיר את המצב לקדמותו. מחלה זו מוגדרת כמחלה אי-רורסבילית, מחלה בלתי הפיכה.

הנחת יסוד רביעית טוענת שהגוף או הטבע לעולם  אינם טועים. אפילו תופעות שנראות לנו כאסון אינן קורות במקרה, או בטעות. אין טעויות. אם הייתה טעות אחת במערכת, היא היתה גוררת אין ספור טעויות אחריה, כי כל גורם בגוף קשור להמון גורמים אחרים, ואז לא הייתה יכולת  קיום אף לרגע אחד.

הרפואה המודרנית הכניסה מושג בשם מחלה אוטואימונית לפני כ-30 שנה לערך. מחלה מסוג זה מוגדרת ככשל של מערכת החיסון והרג עצמי של רקמות בגוף, ע"י מערכת החיסון כתוצאה מ"בלבול" וזיהוי רקמות עצמיות כגורם זר.

הרפואה הטבעית טוענת, וכשאני אומר הרפואה הטבעית אני מתכוון לשלטון, לינדלר, תומפסון, טילדן, טרול  והרבה פעמים גם הרמב"ם, שמה שנראה לנו לעיתים כ"טעות" של הגוף אינו אלא שיקול ושיכלול של כל האפשרויות ובחירה של הגוף בהקרבת איבר מסוים לטובת החיים.

לדוגמא, כאשר אדם מתעלף. לנו זה נראה כטעות, כדבר לא תקין שהנה משהו לא בסדר והגוף הגיע לידי עלפון. אכן משהו פנימי לוקה, אך "הגוף" בחר להקריב, במקרה זה , את הסיכון לקבלת מכה עקב העילפון, ובתמורה שהדם ימשיך לזרום למח והחיים ימשיכו. לא הייתה פה שום טעות. אין כשל בחוקים ורק לעיתים נדירות ,הפתרון הוא מוות, קודם זמנו.

חובה עלינו "לסמוך" יותר על האינטליגנציה הפנימית המופלאה שנטע בנו הבורא, ולתת לדברים לקרות באופן טבעי, ולא לחשוב שאנו מבינים יותר טוב מהגוף עצמו. אין זה נכון כלל.

 

מהי מחלה לפי תפיסת הבריאות הטבעית

בכדי להבין מהי בריאות צריך, ראשית, להבין מהי מחלה. כמו שכדי לראות את האור במלוא עוצמתו, צריך להיות קודם בחושך.

רב הציבור מגדיר מחלה כמצב בו אדם איננו חש בטוב ואכן בשפה האנגלית המילה מחלה נקראת  disease – חוסר נוחות. כלומר, מחלה מוגדרת ברפואה הקונבנציונאלית כהפרעה מסוימת במערכת הכללית, שגורמת לחוסר נוחות ומטרתה של הרפואה הקונבנציונאלית היא להקל על חוסר הנוחות.

הקלה זו נעשית ע"י מתן תרופה, שעל פי רב, 'מוחקת' את הסימפטום.  כלומר, אם יש נורה אדומה באוטו שמסמנת שאין שמן אז התרופה הזאת שמה מדבקה על הנורה הזאת, שלא נראה אותה, העיקר שהקלנו על חוסר הנוחות, dis – ease.

הרפואה הטבעית גורסת, שכאשר ישנה מחלה, שזה אכן מצב שמלווה בחוסר נוחות מסוים, עלינו למצוא מהו שורש שלה.  מה חסר לגוף, היכן הופר האיזון או היכן הייתה הפרה בחוקי החיים.

בשפת הקודש, למילה מחלה יש אותיות זהות כמו למילה החלמה. כלומר, כבר בעצם המילה ניתן לגלות את מהותה, והיא שמחלה זהו מצב של החלמה, זהו תהליך ריפוי טבעי של הגוף, שמלווה בתגובות רבות ומשונות.

בכדי להמחיש את ההבדל בין הגישות ניתן דוגמא:

אדם הלך לחתונה ואכל שם סלט מיונז מקולקל.  כששב לביתו התחיל להקיא ולשלשל במשך כמה ימים. הלה פנה מיד לרופא שנתן לו תרופה נגד שלשול והקאות.

כלומר, הרופא קורא להקאה ולשלשול בשם מחלה ולתרופה בשם רפואה.

הרפואה הטבעית אומרת להיפך – השלשול וההקאה הם הרפואה, הם ההחלמה, והתרופה היא המחלה.

מדוע ?

אם נתבונן בתהליך שעבר אותו אדם, נראה שנכנס לגופו אוכל מקולקל.  הגוף שזיהה את זה ניסה לפלוט את האוכל המקולקל הזה החוצה ע"י הקאה ושלשול, כלומר, 'המחלה'  - הקאה ושלשול – באו לפתור את בעיית האוכל המקולקל שנכנס לגוף.  זהו תהליך טבעי של החלמה, וניסיון של הגוף להגיע להומיאוסטאזיס, כמו שדיברנו.

הרופא, לעומת זאת, זיהה את השלשול וההקאה כמחלה, כמצב לא נעים הכרוך בסבל רב, ואת התרופה שנתן כרפואה.

אותה תרופה מנעה, בעצם, את תהליך הריפוי הטבעי.  ולכן היא בעצמה יוצרת מחלה, בכך שמונעת מהגוף לסלק את הגורם המזהם שבגוף.

בנוסף, התרופה עצמה מהווה עומס על הגוף שעליו, בנוסף לסילוק האוכל המקולקל, לסלק גם את התרופה. אין כלל התייחסות לגורם המחלה, שהוא האוכל המקולקל, ודרישה מהחולה להפסיק לאכול ובכך לתת מנוחה לקיבה והחלמה מהירה יותר. ישנה התייחסות רק לכאב, לסממן החיצוני.

דוגמא נוספת, תהליך השיעול הינו תהליך טבעי,  ישנו מעין עלה שסותם את קנה הנשימה ובכך נמנעת כניסה של אוכל לקנה הנשימה. לפעמים קורה שאדם אוכל והמזון נכנס לקנה הנשימה. כדי שהאדם לא יחנק מהאוכל הזה, ושהוא לא יכנס לריאות  הגוף מתחיל מיד להשתעל. ישנם מצבים בהם אדם חשוף לחומר מסוים כגון אבק, אבקנים, רעלנים ועוד, כדי שחומרים אלו יצאו החוצה הגוף מפעיל שיעול מתמשך.  

אם אותו אדם ילך לרופא הוא יקבל סירופ נגד שיעול.   הסירופ הזה עובד על מרכז בקרה במח, שאחראי על הנשימה ומבטל את רפלקס השיעול. בעלון המצורף לסירופים אלו נוכל לקרוא שתיתכן פגיעה ברמת הערנות.  למה? כי אותו הסירופ משפיע על המח עצמו. אמנם התרופה הפסיקה את השיעול, את אותו המטרד שהציק לחולה, אך החומר הרעיל שביקש לצאת החוצה, נשאר במערכת, ויכול כעת לגרום לזיהום בדרגה גבוהה יותר. ובנוסף נכנס חומר אחר, תרופה, שעל המערכת לעבוד קשה בכדי לסלק גם אותה.

הגוף איננו טועה. לשיעול ישנה מטרה ואם נעצור אותו, הרי שהנצחנו את "המחלה", חסמנו את תהליך הריפוי הטבעי. תגובת הגוף ע"מ לסלק גורם זר זה או אחר היא נכונה וטובה ואין שום צורך לעצור את זה.

הרפואה המודרנית מתייחסת למחלה כאל ישות בפני עצמה ש"תוקפת" בן אדם, באופן פתאומי ללא שום התראה. אנו טוענים שאין מציאות של מחלה כגון שלשול, עצירות, שיעול, נזלת וכו'. כל אלו הם רק תגובות של הגוף לגירויים לא טובים, וצריך לשמור את התגובות הללו, כי הן אלו ש"עושות את העבודה", הם אלו שמרפאים ואם נחסום את התגובות הללו, נעצור את תהליך הריפוי הטבעי.

כלומר, סימפטום איננו מחלה, למחלה אין ישות בפני עצמה, זהו תהליך ריפוי נפלא ביותר שמתבטא באופנים שונים, ומחלה זה סך כל הפעולות שהגוף עושה בכדי להגיע לתפקוד תקין.

 

מקור המחלות

ריפוי הטבעי גורס שאין סוגים שונים של מחלות. מקורן של כל "המחלות" הוא אחד – הצטברות רעלים ברקמות שונות של הגוף. במקום שתתבטא בו חולשה , שם מקור הזיהום. אנו רואים שכל אדם רגיש במקום אחר בגופו. ישנם כאלו שתמיד מרגישים כאב אוזניים, אחרים מרגישים בעת מחלה כאב גרון, אחרים כאבי גב וכו'. דבר זה נובע כתוצאה מתורשה, כלומר נטייה גנטית, או סיבה אחרת כמו שימוש לא נכון באיבר, קור חום ושאר גורמים חיצוניים שמוקרנים באופן קבוע על האיבר וגורמים לו חולשה וכן שאר סיבות שמפורטות ביתר הרחבה בערכת דיסקים שלנו של 'בריאות טבעית'.

מחלה זה מצב של הצטברות רעלים, או ליתר דיוק, זהו סימן חיצוני שמתבטא בצורות שונות, של הצטברות רעלים וסילוקם. בתהליך הריפוי , הגוף מפנה את הרעלים במנגנונים שונים ומופלאים.

ניתן לשרטט משוואה שבצדה האחד יהיה החדרת פסולת לגוף ומצדה השני הוצאת פסולת מן הגוף. כאשר שני צידי המשואה זהים- ישנה בריאות אך כאשר משואה זו מופרת, לטובת הצד של החדרת פסולת, אזי חייבת להופיע מחלה, במוקדם או במאוחר, שתפקידה, החלמה  - פינוי פסולת מיותרת.

כלומר, אדם בריא הוא זה שמסוגל לפלוט את כל הפסולת שהוא מכניס לגופו. פסולת מוגדרת כחומר זר לגוף או תוצר פירוק של הגוף עצמו בתהליכים ביוכימיים שונים, שאין לגוף כל צורך בשימושו ולעיתים הוא אף מזיק לו ( כגון רעלים למיניהם ).

הרמב"ם אמר שישנן ארבע דרכים לפינוי הפסולת מן הגוף: צואה, שתן, זיעה ונשימה.  הפסולת הזאת יוצאת דרך הנתיבים השונים להוצאת הפסולת:  מערכת העיכול והשתן וכן האוזניים, גרון, אף, עור. כל הנ"ל הן דרכים חלופיות או שונות והן מצטרפות לדרכי הפינוי הרגילות במצב של החלמה .

הייתה שחקנית צרפתייה אחת, שצבעו את גופה בצבע זהב, לצורך סרט כלשהו, והיא מתה באופן פתאומי. כאשר חקרו את נסיבות מותה, הבינו שפטירתה נגרמה בגלל שהעור שלה נסתם ע"י הצבע, ולכן לא התאפשר פינוי של הרעלים. מסיפור זה רואים עד כמה חשוב נושא פינוי הרעלים, יום יום, שעה שעה, שלולא כך  מתים.  ידוע שאם אדם לא נותן שתן במשך 72 שעות הוא מת, שוב, מאותו צורך קיומי לפינוי פסולת תמידי.

גם עצירות, נחשבת, עפ"י הרמב"ם לאם המחלות ואנשים רבים סובלים מבעיות עצירות.

תהליך הניקוי נקרא באנגלית :healing crises   , כלומר משבר החלמה.  ואכן, תפקידה של המחלה הוא ניקוי הפסולת, כאשר רמת הרעלים בגוף הגיעה למצב בלתי אפשרי. יש לרעלים נטייה להצטבר באיבר מסוים ולכן כל אחד מגיב באופן שונה למחלה, לניקוי.

הרפואה המודרנית מנסה "לקטול" את הניקוי הזה ובכך חוסמת את תהליך הריפוי הטבעי שהוא בסך הכול משבר הבראה.  הניסיון הזה להתכחש לתהליך הניקוי וההבראה נובע מרצון תמידי לנוחות ולתפקוד מלא. אך אל לנו להפריע בתהליך ההבראה שקורה כל הזמן, ללא הפסקה, רק אם לא נפריע.

תהליך הניקוי, או המחלה, כרוך בסבל , באי נוחות, בנפיחויות שונות והגבלת התנועה בגלל שכפי שציינו, תהליך פינוי הרעלים מצריך דלקת, ודרושה סבלנות רבה בכדי לעבור אותו.

אפשר לחלק את האנשים לשני סוגים עיקריים : כאלו שחולים לעיתים נדירות ביותר, אך כשהם חולים הם מגיבים בעוצמה חזקה מאוד, חום גבוה ביותר, ועוד ביטויים שונים של ניקיון בעוצמה חזקה מאוד.

ואחרים ש"חולים" לעיתים קרובות יותר, ועל כל דבר קטן, הגוף שלהם מגיב מיד בניקיון. הקבוצה השנייה, שנראית בעינינו כחלשה יותר, היא דווקא המועדפת, מפני שהגוף שלהם עסוק כל הזמן בניקוי פסולת ואין הצטברות של רעלים. הקבוצה הראשונה, שנראית בעינינו כחזקה יותר, נמצאת ברמת סיכון גבוהה יותר, שכן יש לגופם יכולת גדולה יותר לצבור רעלים לאורך זמן, וברגע ש"כלו כל הקיצים" ויש צורך בתהליך ניקוי, הוא יכול להיות כרוך בסבל רב מאוד ובדלקות שונות.

 

משבר נפשי

חשוב לציין שתהליך הריפוי כרוך לעיתים גם במשבר נפשי, כגון דכדוך, כעס, מתח ועוד. ידוע כיום, מניסויים שונים, שישנן מולקולות רבות שמשפיעות על מצב הנפש והגוף במקביל.

לדוגמא, נמצא שבמצב דיכאון, המח נותן פקודה להפריש הורמונים שמשפיעים על רמת התיאבון ומפחיתים אותה. במצב של פחד, למשל, מופרש ברמה גבוהה ההורמון אדרנלין שגורם, בין היתר, לעליה בלחץ דם, הזעה מוגברת ,ירידה בתאבון. 

זהו תהליך מופלא ביותר, שנועד לשמור על מצב תקין של בריאות, שכן במצב של פחד, סימן שיש סכנה, ועל כן הגוף חייב לשרוד ולהיות מהיר יותר וערני יותר ולהשתמש בכל האנרגיה שלו, להישרדות. לכן יש ירידה ברמת התיאבון.

ידוע שבזמן מלחמה, כאשר החיילים נפצעים, הם אינם מרגישים כלל כאב. ורק אחרי שהם נחים ונרגעים מהמתח שבו היו שרויים, הם מגלים לפתע פצעים שונים בגופם. ישנן מולקולות בשם אנדורפינים שמשפיעות על הרגשת הכאב ומטשטשות אותו ואלו מופרשות, בין היתר, בזמן של מתח גבוה.

לסיכום, מחלה זהו משבר הבראה שבו, הגוף צובר מספיק כח בכדי לפנות ולפלוט את הפסולת. תהליך זה כרוך תמיד במשבר והוא קורה לבד, מעצמו, ללא צורך בשום התערבות. כמו שאי אפשר לנקות את הבית, מבלי להזיז דברים ושייווצר מעט "בלגן", כך אי אפשר לפנות פסולת פנימית, מבלי שהדבר יהיה כרוך באי נוחות מסוימת. ברגע שנפנים דברים אלו, יקל עלינו לקבל ביתר קלות ואהבה את "המחלות", הניקיונות, השונים, ולחיות איתם, מבלי להתנגד לתהליך הנפלא הזה ששומר על נפשנו וגופנו ע"י לקיחת תרופות.

 

 

גורמי מחלה

ישנם ארבעה  גורמי מחלה עיקריים:

 

 

    תורשה או גנטיקה.

אין צורך ללמוד גנטיקה בכדי לראות ולהבין שתכונות חיצוניות כגון גובה, צבע עיניים ,שיער ועוד עוברות בתורשה (פנוטיפ).  כל אחד מאיתנו רואה ומוצא דמיון בינו לבין צאצאיו. בתחום הגנטיקה מבחינים בין הורשה מולדת להורשה נרכשת. הורשה מולדת היא זאת שמקבלים, ללא בחירה, מהורינו, ואין לנו כל אפשרות לשנות אותה, כשם שאין אפשרות לשנות באמת את צבע עינינו.

הורשה נרכשת או סביבתית היא זו שאותה אנו מקבלים מהסביבה בה אנו גדלים.  באופן שאם נשים שני צמחים מאותו המין באזור אקלימי שונה לחלוטין, השניים יצמחו בצורה שונה.  לסוג זה של הורשה ניתן לשייך את כל הרגלי האכילה והחיים אותם "ירשנו" מהורינו אך  ניתן בפרוש לשנותם, כי הדבר תלוי בסביבה, בגורם חיצוני ולא פנימי.  אין לנו את האפשרות לומר - שכשם שהורינו ניהלו אורח חיים לא בריא במיוחד, כגון עישון, והאריכו ימים, כך גם אנחנו רוצים לנהוג. חשוב לזכור שהסביבה החיצונית אותה אנו סופגים ללא הרף, השתנתה ללא שיעור לכן אל לנו להסתמך על הניסיון של הורינו.

ההורשה המולדת אכן "תורמת" לנו מספר דברים שאין לנו כל אפשרות לשנות, ואפילו מחלות מסוימות, לא עלינו. אך גם כאן, רוב המחלות המוגדרות ברפואה המודרנית כגנטיות, הן רק נטייה גנטית. כשהרופא אומר לאדם מסוים שאביו וסבו לקו בהתקף לב בגיל 40 ושהוא נמצא בקבוצת סיכון גבוהה הוא צריך להבין שמהלך כזה יכול להמנע אם הוא ינהל אורח חיים בריא.

הנטייה הגנטית רק גורמת לכך שתהיה חולשה מסוימת באיבר זה לעומת אחרים, יהיה איזשהו חסרון.  כאשר הגוף שלנו נחשף לרעלים והוא איננו מפנה אותם  אזי האיבר הראשון שם תתרכז "המחלה" או "הפסולת" יהיה אותו איבר חלש, כגון לב, ריאות, כליות ועוד.

רבותינו הקדושים אומרים  שאין הרע מתלבש אלא במקום חסרון. כלומר, אכן קיים חסרון, חולשה שקיבלנו בהורשה. אך יש לנו את הבחירה החופשית לבחור כיצד למלא את אותו החיסרון. אם נמלא אותו בטוב, כלומר, בשמחה, בתזונה נכונה, פעילות גופנית ואורח חיים בריא עשינו תיקון לחולשה הטבעית הזאת. 

כמובן שחשוב להכיר את ה"חולשות" שלנו, ושם יותר להיזהר אך לא להשלים עם מציאות ועם גורל מר בו אנו שבויים מפאת ההורשה.

מעניין לציין שמחקרים עדכניים בנושא ההורשה מגלים, שיש לנו השפעה ישירה על הגנטיקה שלנו, אותה אנו מורישים לצאצאנו, ע"י האכילה. תחום מחקרי זה, אשר נמצא בשלבים ראשוניים נקרא אפי-גנטיקה. המילה אפי משמעותה מעל.  כלומר, מה שקורה בפועל הוא שכאשר אדם אוכל ומכניס לגופו מזון לא טבעי, הגוף מנסה לפרק מולקולות מזון מורכבות ו"זרות", וכתוצאה מכך נוצרות מולקולות מזיקות כגון רדיקלים חופשיים, חומצות למיניהן ועוד. אלו האחרונות "מתלבשות" על הגנים ובעצם מונעות תהליכי שכפול ושעתוק (העתקת החומר הגנטי ) וגם תרגום (המרת החומר הגנטי לחלבונים או תוצרים אחרים) תקין בתא. כתוצאה מכך התא "החדש" שקיבל את המידע הגנטי של קודמו, מקבל בפועל מידע גנטי שגוי או לוקה, דבר שיכול לפגוע בגנים חשובים וחיוניים ביותר.

 

 

 

    סביבה

גורם זה מתקשר לגורם הראשון בנושא הסביבתי אך הכוונה כאן לסביבה רחוקה יותר. חיצונית יותר ולא סביבה קרובה של הרגלי חיים משפחתיים.

הסביבה בה אנו חיים מלאה, לדאבון לב, בזיהומים . האוויר מזוהם, המים מזוהמים, המזון מלא בהדברות ועוד.  גם הקרינה הולכת וגדלה כתוצאה משימוש הולך וגובר של מחשבים, פלאפונים, מכשירי חשמל למיניהם שפולטים קרינה, אנטנות, לווינים, ועוד.  החור באוזון הולך וגדל בגלל שימוש לא נכון בחומרים כימיים שמפרקים את שכבת האוזון החיונית כ"כ לחיינו והשומרת עלינו מפני קרינה מזיקה של השמש.

קשה מאוד לברוח משלל הזיהומים ואכן אפשר לראות שבדורנו העייפות הולכת ומתגברת וגם חולשת הגוף.  איכות האוויר משפיעה מאוד על רמת העייפות. האוויר שנכנס לראותנו מלא בעשן, גפרית, אבק של מחצבות ועוד.

יסוד הגפרית נמצא הרבה בעשן שפולטים האוטובוסים, בהדברה על גבי פירות שאנו אוכלים ועוד. הגפרית נספגת בדם , שם היא מתחברת לברזל שנמצא על מולקולת ההמוגלובין, שאחראית לקשור את החמצן לדם ולהובילו לתאים, וחוסמת את קשירת החמצן למולקולת ההמוגלובין. לכן רמת ההמוגלובין הפעילה בדם, יורדת וחשים עייפות גדולה.

המים שמגיעים לביתנו בעיקר מהכנרת, אך גם ממקורות אחרים, מחוטאים ע"י כלור וכספית. המים אמנם נקיים יותר, אך גם רעילים יותר.

גם התרופות שאנו נוטלים נחשבות לזיהום שכן קשה מאוד לגוף לפולטן החוצה.

אפילו את שלל הקרמים והסבונים הנעימים כ"כ למראה כדאי לבדוק. העור שלנו בנוי מנקבוביות רבות מאוד שתפקידן בהפרשה תמידית של פסולת פנימית, אם ע"י זיעה או בדרך אחרת. הסבונים והקרמים שאמורים להנעים את חיינו, סותמים לנו את הנקבוביות והעור לא נושם כנדרש ובנוסף לכך, החומרים הכימיים המרכיבים את הסבון וחומרי הטיפוח השונים נספגים בדם.

חומרי ניקוי למיניהם כגון נוזל לשטיפת כלים, שמפו רצפות, תרסיסי חלונות ועוד. גם הם נספגים דרך העור או בדרכי הנשימה, ומוסיפים רעילות.

לפני מספר שנים, שלחו חיילים של השייטת לצלול בנחל קישון, שידוע כמלא בפסולת של מפעלים ומכל בתוכו רעלים רבים.  למרבה הצער החומרים הכימיים חדרו לגופם דרך הנקבוביות והרעילו את דמם.

ניתן למנות עוד גורמי סביבה רבים שמשפיעים לרעה על חיינו.

לא כל אחד יכול להרשות לעצמו להעתיק את מקום מגוריו לכפר, שם הצמחייה רבה ושופעת יותר, והצמחים, כגון עצי הדקל, אותם שותלים בצידי הדרכים, סופגים זיהום סביבתי ו"מנקים" את האוויר.

עלינו לנסות להמעיט את הרע ע"י חשיפה קטנה ככל האפשר לזיהומים סביבתיים. צריך להשתדל להתרחק ממקורות קרינה למיניהם כגון עמודי חשמל, מחשבים, פלאפונים, אנטנות, מכשירי חשמל. כדאי להיחשף כמה שפחות לשמש קייצית ולנצל את קרני השמש החורפית הבריאות. ככל שביתנו יהיה מלא יותר בצמחים, כך האויר יהיה נקי יותר וכן הלאה על זו הדרך.

 

גורם מספר 3 – אורח חיים.

את הגורם הזה יש לנו אפשרות לבחור. הוא לא נכפה עלינו כהר על גיגית. כל אדם רשאי לבחור את סגנון חייו. כמה ישן, כמה יאכל, כמה יעבוד, כמה יטייל, כמה ילמד, כמה יתעמל, ובאיזה אופן הוא יקבל את מציאות חייו – בשמחה או ביגון. כל אלו משפיעים בצורה בלתי רגילה על מצב הבריאות של האדם. ככל שאדם חי חיים מאוזנים יותר - לא יותר מידי עבודה ולא פחות מידי, לא יותר מידי אכילה ולא פחות מידי, על הקו האמצעי - כך ייטב לו. גם בראותנו ציור יפה אנו תמיד מחפשים את האיזון , את השווה בשני הצדדים. כל דבר בבריאה בנוי על איזון. גופנו מורכב ברובו מזוגות איברים. העולם מורכב מזכר ונקבה, אור וחושך, טוב ורע. יש איזון.

חובתו של מי שחפץ בחיים בריאים לחיות חיים מאוזנים.

 

גורם מספר 4 – תזונה.

אפשר לומר שמכל הגורמים, זהו הגורם המשמעותי ביותר מפני שהוא נכנס ישירות לגופנו, במשך כל היום וכל החיים והוא מה שבונה את גופנו. כשם שבבניית בניין צריך לבחור בלבנים החזקות והעמידות ביותר, כך גם בבניית הגוף, צריך לבחור אבני בנייןטובות. כל מזון משפיע באופן שונה על הגוף וצריך להכיר את סוגי המזון ויעילותם או נזקם. ברפואה המודרנית די מתעלמים מנושא התזונה ומרשים לחולה, ברב המקרים, להמשיך לאכול כרגיל.

על כל העניין הזה אפשר לשמוע בפירוט
בערכת הדיסקים מי הרופא או בסדנת הבריאות הטבעית.

 

  • שתף:

תגובות (6)

  • פיני עוז

    18 מרס 2014 בשעה 22:13 |
    לימוד מרתק ,מעשי ומועיל...לחזור ולשנן עוד ועוד... להפיץ לכל מי שניתן....(הערכה מומלצת ביותר!!!!)תודה רבה ויישר -כח.

    השב

  • לילך

    04 פברואר 2015 בשעה 11:30 |
    ווואו פשוט מקסים וכל כך נכון . :))

    השב

  • Raja

    27 מרס 2015 בשעה 10:49 |
    It's a plrseuae to find someone who can identify the issues so clearly

    השב

  • רבקה

    16 יולי 2015 בשעה 16:05 |
    במילה אחת: "מדהים"

    השב

  • ויקי

    26 יולי 2016 בשעה 18:02 |
    מדהים ביותר ומרתק צריך רק לייסם וכמה שיותר מהר יותר טוב

    השב

  • רות אלישיב

    17 פברואר 2017 בשעה 10:31 |
    המאמר היה מרתק! מעניין ומושך!
    אך יש לי 2 שאלות אשמח לקבל עליהן תשובות
    1- אם נמנע מלקחת תרופות כימיות לגופנו מאחר וזה מכניס לגופנו עוד "מחלה" אז מה ניקח במקום? תרופות סבתא? או שדיעת הרב גם לא תרופה טבעית אלא לתת לגוף לרפא את עצמו? מאחר וזה יכול לקחת חודשים עד הצטברות עייפות הגוף.

    2- לגבי חומרים הנחדרים לעור הגוף שהרב ציין סבון כלים סבון רצפות וצבע הזהב של אותה שחקנית והקרמים למינהם. האם איפור זה גם חומר שסותם את העור? או שהמרקם שלו נמצא בתנאים התואמים לעור הפנים?

    תודה, אשמח לקבל תשובות.

    השב

נשמח לראות את תגובתכם
שאלות,בקשות או בעיות יש לשלוח דרך טופס צור קשר באתר

התחבר לאתר על מנת להשאיר תגובות

subiconsml