גדלתי בבית דתי, למדתי בישיבה תיכונית טובה ושם גיליתי את עולם לימוד התורה לשמה, היה לי חברותא שלמד איתי גמרא וכך היינו לומדים בלילות, קמים מוקדם ובכל שבת שנייה אחד מהחבר'ה היה עושה סיום מסכת. פתאום הרגשתי בעל ערך, בעל משמעות. הייתי מתמיד וקיבלתי הרבה תמיכה והערכה.


אבא שלי עובד בשנים האחרונות כ"מורה רוחני" ועוסק שנים רבות בריפוי וחיפוש אהבה וטוב, כך שהמנגינה בבית הייתה של רוח ומגיל צעיר נמשכתי לרב קוק, לרמח"ל - אני קורא בהם גם בלי להבין והייתי מתעניין במדיטציות ודמיון מודרך למיניהם.


אחרי תיכון למדתי בישיבת הקיבוץ הדתי ולפני גיל 19 התחתנתי. אשתי הייתה מבית דתי מאוד, ועם השנים כשיצאתי ללימודים ולעבודה, הרגשתי שיש משהו מזויף בדת כפי שאני רואה אותה אצלי ומסביבי,  (לא הסתדר לי העניין הזה של קורבנות, עקידת יצחק, מחיית עמלק וכו'...) תפיסות מעולם הפסיכולוגיה והפילוסופיה היו נראות לי יותר הגיוניות ונאורות, ויותר מביאות שמחה ומשמעות - לחיות בהווה ולהרגיש את האלוקות ברגע הזה). 


במשך הרבה שנים הפסקתי להניח תפילין ולהתייחס אל ההלכה כמשהו מחייב. הייתי נהנה מאוד ללכת לתפילת ערבית של שבת ולהכניס למילות התפילה כל מיני פירושים ומדרשים שבדיתי מלבבי. בשבת בבוקר הייתי קם ב- 10:30 ומחכה שחברים שלי יחזרו מהתפילה והיינו עושים קידוש בכיף. לבנות שלי אמרתי שאנחנו חפיפניקים, עושים מה שנראה לנו מתאים ונכון.


כיוון שאני מטפל באמצעות מוזיקה במקצועי תמיד הייתי בחיפוש רוחני, וניסיתי להבין איך אפשר להפחית כאב ולהגביר הנאה. הייתי הולך לחוגי ספורט וחדר כושר, עושה ריצות ארוכות, יוגה ויושב כמעט כל יום ומתבונן במחשבות שלי.


לפני כשנתיים וחצי, כחלק מהחיפוש הרוחני ודרך חיים נכונה, נפגשתי בסרטונים ביו טיוב של הרב אשרוב שעוסקים בתזונה ורפואה טבעית ודרכם נרשמתי לאתר 'בסוד הדברים' והתחלתי לשמוע את ההקדמה לספר הזוהר. 


פעם ראשונה שנפגשתי בתשובות לכל השאלות. הייתי מרותק, לא יכולתי להפסיק. לפני כן לא הכרתי את עולם הקבלה באופן כזה, לא פתחתי מעולם את ספר הזוהר, ולהקשיב לדבריו של 'בעל הסולם' עם ההרחבה של הרב אשרוב הייתה חוויה חזקה בלי שום השוואה לכל הדברים שעשיתי ושחוויתי עד אז


מה שחיבר אותי מיד היה הרעיון של "לקבל על מנת להשפיע" ובנוסף, ההבנה שהתורה היא צופן שיש בו אינסוף סודות ורמזים שאנחנו רואים בפשט רק את הקצה של הקצה, משכה אותי מאוד וגרמה לי לרצות להעמיק. 


באותה תקופה עוד נסעתי לחו"ל עם אשתי ואפילו נסענו בשבת ובחג, אבל אחרי כמה שבועות החלטתי שאני לא רק מתלהב מהאמת אלא גם מתחיל לקיים.


ברוך השם חזרתי להניח תפילין ולהתרגש מהחגים והשבתות. עם הזמן התחלתי ללכת לשיעורי תורה ביישוב בו אנו גרים וכן ללמוד זוהר. 


בעקבות השינוי, תחושת הריק הקיומי, העצב והמחשבות החרדתיות נעלמו ואני זוכה ללמוד, ללמד ולהפיץ. (נ. ל.)


 


*לשליחת עדות לפרסום שלחו לנו ל: [email protected]        


 


 


שיעור מומלץ - אהבת חינם – הדרך לגאולה פרטית וכללית