מה צריך לעשות כדי לצאת מהקליפה הזאת של העצבות? האם להתפלל בכל זאת ללא שום הגבלה כלל? מדוע הקב"ה מלמד אותנו דרך צער וייסורים ולא בדרך מקרבת וחומלת? כלומר, הקב"ה, בידו להגיע לכול תוצאה באינספור דרכים, אז גם לגרום לבריות לשנות את דרכם ולבחור בו, מדוע לא דרך

השאלה הזאת לא מכוונת טוב, כי זה יוצא מהנחה שאין לנו בחירה חופשית, שבורא עולם עושה את הכל והוא מנחית עלינו עצבות, אז תדעו שזה לא ככה.

בורא עולם הוא טוב ומטיב, אין רע שיוצא משמיים, הקדוש ברוך הוא לא מתעלל באף אחד ולא רוצה לעשות רע לאף אחד, אלא מהות הרע היא התרחקות מהטוב. כמה שמתרחקים ממנו, ככה המידות הרעות מתגברות, העצבות מתגברת וכו'.

הקדוש ברוך הוא יכול לעשות הכל, רק בשביל שיהיה לנו שכר בלי בושה, הוא יצר מצב שיש יצר טוב ויצר רע, אדם צריך לבחור את היצר הטוב, זה כל המשחק פה, אין משחק אחר. רק יצר טוב ויצר רע. העצבות שבאה לאדם זה בעקבות המעשים שלו והמחשבות שלו, צריך לתקן את זה ומיד הוא יהיה שמח.