ערב טוב כבוד הרב, למה גם בפרשה הקודמת וגם בפרשה הזאת רק יוסף בוכה והאחים לא בוכים (חוץ מבנימין)?

יש פה סודות, אבל נגיד את זה בקצרה. זה חידוש שלי עכשיו, לא קראתי את זה, אבל נראה לי שזה ככה.

מה זה בכי או צחוק? בשני המקרים האלו יוצאים דמעות מהעיניים, כשצוחקים או כשבוכים.

כשיש הארה שאתה לא יכול לקלוט אותה כי אין לך את הכלים להכיל אותה, או שאין מי שיקבל את ההארה הזאת, אז אתה בוכה.

אם אתה שומע בשורה מאוד לא טובה שלא ציפית לבשורה כזאת, אז זה שוק, בכי זה מצד הגבורות וצחוק זה מצד החסדים.

בכל מקרה אתה מוציא החוצה אנרגיה שלא יכולה להיקלט בתוך הכלים, בכי זה שאתה מקבל הארה והיא לא יכולה להתפשט למטה, אז היא יוצאת מנקבי העיניים, ככה כתוב, זה הדמע.

מכיוון שיוסף הוא יסוד, אז כשהוא מתוודה לאחים שלו, האחים הם מלכות ויוסף הוא צינור שמעביר אליהם, זה מה שהוא ניסה להגיד להם גם בחלומות.

יוסף רצה להגיד להם: אני הצדיק, אני תופס את המקום של היסוד ואתם חלקי המלכות, אתם צריכים לקבל ממני. לכן כתוב "והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי".

בגלל שהשבטים לא הבינו את זה, הם היו צריכים לעבור את כל הייסורים האלה, עד שהוא גורם להם להשתחוות כשהוא מלך במצרים ואז ברגע שהם עושים את זה, אז מה כתוב בפרשה? ולא יכול יוסף להתאפק.

מה זה להתאפק? לשירותים? לא, אלא להתאפק להארה הזאת שהוא צריך להעביר אליהם ואז הוא בוכה כשהם נבהלים מפניו, הם לא יכולים לקבל ממנו, זה נקרא בכי.

בנימין הוא גם יסוד, אבל יוסף הוא יסוד עליון, צדיק עליון ובנימין צדיק תחתון, לכן יעקב לא רצה לוותר והדברים מאוד עמוקים וארוכים.