קיבלתי ביקורת בעבודה שהייתה לא עניינית ומאוד אישית ובוטה ולצערי שקרית. שיטת עין הבדולח מלמדת אותנו שאם כותבת הביקורת חושבת כך, כנראה שהבעיה קיימת בה. ומצד שני אין מקרה, ואנו לומדים שכל אדם הוא שליח וזה לא נכתב סתם כי הכל מושגח. איך נכון להסתכל על זה?

צריך לחקור ולראות מה באמת קרה, כתוב שאין עשן בלי אש. לא מאשימים את השני שכתב, כשבא קרח למשה רבנו ואמר לו שהוא שקרן, שהוא לוקח ג'ובים למשפחה שלו ולא שומע מלמעלה שום דבר.

משה רבנו נופל על פניו ובוכה. שואל הרמב"ן: למה משה רבנו בכה? משה רבנו אמר: אין עשן בלי אש. אם מישהו אמר לי דבר כזה, כנראה שבאיזושהי נקודה אני פגמתי, אחרת לא היה קורה לי הדבר הזה, תראו איזו הסתכלות של גדול הדור.

אותו דבר ב'עין הבדולח', אתה לא מנקה את השני, אתה לא רוצה שהשני ישתנה, אם זה עורר בך משהו לא טוב, תנקי ותגידי: אם יש בי מאותו דבר, מחילה, סליחה וכפרה וכל מה שגורם לדבר הזה, מחוק ברחמיך הרבים. זה העניין ורואים את השינוי קורה מול העיניים. לא לצפות לשינוי, רק להמשיך לעבוד.