שלום כבוד הרב, כדי להשתוות לבורא צריך לתת בלי גבול, ככה הבנתי. אני בן אדם של נתינה, אף פעם לא נעים לי להציב גבול ולהגיד "לא". אם אני מצליחה לומר "לא", אני מרגישה בן אדם לא טוב. מצד שני דובר על קו ימין וקו שמאל ושצריך למצוא את האמצע. אז אני מבולבלת. האם נכ

חס ושלום. לתת בלי גבול זה אומר עבירות, כי למשל גבר נותן לאשתו זר פרחים, אז זה יפה, אבל אם הוא קונה לאישה של חבר שלו, זה גרוע מאוד. זאת נתינה בלי גבול, כתוב חסד לאומים חטאת, אנחנו חייבים גבול בכל דבר ודבר, בלי גבול זה חורבן, נתינה בלי גבול זה חורבן והמבין יבין.

דיברנו על אנא אמלוך, שמשכו אור בלי גבול אז נשברו, ההלכה אומרת לנו מה הגבולות הנכונים. בדברים שהם לא עבירות כמו לוותר ולתת, תעשי מה שאת יכולה עד גבול שאת כבר מרגישה שזה כבר עבר את הגבול שלך.

האדם צריך לדעת בעצמו מתי זה מביא אותו כבר לשנאה של הזולת וצריך לדעת גם להגיד לא, גם בדברים שהם לא עבירה, תן לחכם ויחכם, זה תחום ביניים שאדם צריך ללמוד על עצמו ולדעת להציב גבולות במקום שצריך.