האם זה בסדר להיות אדם טוב בעולם הזה ולהידמות לצדיק וזהו? או שעליו לחפש הצלחה במקצוע פרנסה? אדם צריך למצוא עצמו בתחום המקצועי? זו חובה? זה מעיד עליו משהו אם הוא לא מצא את ייעודו בעבודה והוא משנה עבודות?

יש לנו דרך, להיות צדיק זה לא סותר את זה שאדם עובד ומצליח. אם אדם עובד ומצליח, הוא צדיק גמור. כתוב שחנוך היה צדיק גמור, הוא עלה חי לשמיים והוא היה סנדלר, היה תופר מנעלים, כך כתוב במדרש.

אור החיים הקדוש שאמרו עליו שהוא נשמת משיח בן יוסף, היה תופר, היה מקשט בגדים לפרנסתו, היה עובד. כלומר, אין סתירה בין להיות צדיק גמור לבין זה שאתה מפרנס משפחה, זה בסדר גמור. יש יחידים שמקדישים את עצמם לתורה, כל כולם.

עכשיו, למצוא את הייעוד שלך בפרנסה, הייעוד של עבודה זה לפרנס משפחה, אישה, ילדים ומשכנתא. שם זה לא הייעוד של האדם. אם אדם הולך ונהיה שומר באיזה מקום או שהוא נגר, לא בזה הוא מוצא את הייעוד שלו.

הוא צריך לעשות את העבודה שלו בנאמנות על פי ההלכה, אבל הייעוד שלו זה בעבודה הרוחנית שלו והעבודה היא רק אמצעי, עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי. עכשיו, בקשר לשינוי עבודות, צריכים לבדוק מה הסיבה. אם זה בגלל חוסר יציבות נפשית ורגשית, זה לא טוב. האדם צריך להיות יציב, לעבוד, לשמוח, לשמח ולהתפרנס.