תורה שבכתב וחכמת הקבלה

שאלה:

יש לי שאלה שעלה לי עם חבר שלי, החבר טוען שחכמת הקבלה התחילה רק מתקופת הזוהר והאר״י, ושאין קשר מהותי בין חכמת הקבלה לבין התורה שניתנה קודם לכן. לעומתו, ההבנה שלי היא שחכמת הקבלה היא חכמה קדומה שמקורה מבריאת העולם, ושורשה נמסר כבר לאדם הראשון כהשגה רוחנית, ועבר מדור לדור בעיקר במסירה שבעל־פה.

לפי הבנה זו, חכמת הקבלה עוסקת בידיעת מבנה הבריאה, היחס שבין הבורא לנבראים, וההשתלשלות מן המאציל אל הנאצלים. במובן זה, היא עוסקת בשורש הפנימי של המציאות, ולכן ניתן לומר שהיא כוללת את שורש כל החכמות הקיימות בעולם, ומהווה את פנימיות התורה.

הגילוי והכתיבה של חכמת הקבלה נעשו בהדרגה לאורך הדורות, ורק בתקופות מאוחרות יותר — מדור הזוהר וביתר שיטתיות בתקופת האר״י — סודרה החכמה בלשון של ספירות, פרצופים ומרכבה. עם זאת, עצם החכמה ושורשה קיימים מבריאת העולם, ורק אופן הגילוי, הלשון והסידור שלה הוא שהתפתח והתרחב עם הדורות.

השאלה שלי היא:
האם נכון לומר שחכמת הקבלה היא החכמה הקדומה ביותר בשורשה, והיא פנימיות התורה הקיימת מראש, בעוד שהזוהר וכתבי האר״י הם שלב מאוחר של גילוי, סידור וכתיבה — או שיש מקום לומר שחכמת הקבלה היא חכמה שהתפתחה רק מתקופה מאוחרת, ללא קשר מהותי לתורה שקדמה לה?

אודה מאוד על ההכוונה והדיוק על פי המסורת.

תשובה:
אין שום הפרש בין תורה שבכתב לחכמת הקבלה.

חכמת הקבלה זה פנימיות התורה, בלי תורה (5 חומשים) אין כלום,

זה לא התחיל מבריאת העולם אלא הרבה לפני כי התורה והקב''ה אחד.

מסלול לימוד מומלץ, קבלה ורחניות למתחילים https://did.li/ScqmC