בס”ד
הפרשה הקודמת מסתיימת במלאכים שיעקב פוגש בדרכו ארצה אחרי שנפרד מלבן “ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים, ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים”, את הפסוק הזה, ד”א אנחנו אומרים אחרי שאנחנו מתפללות תפילת הדרך. אנחנו לומדות מיעקב אבינו את החשיבות של התפילה, תפילה לפני כל דבר. כל דבר שבא אלינו בחיים, שקורה לנו, הוא לא קורה סתם, יש לו משמעות לתיקון שלנו. הוא חשוב למסע שלנו לתיקון הנשמה פה בעולם הזה. וכשאנחנו מתמודדים עם כל דבר אנחנו חייבים להכניס את ה’ לשם, חייבים להבין שדברים לא קורים לבד, זה “כחי ועוצם ידי עשו לי את החייל הזה”. אם הצלחתי אני לא פה לבדי במערכה, ההצלחה לא באה לי מכחי ומגבורתי, יש פה את בורא עולם שנתן לי את הכח הזה, ואם פרט אחד היה חסר בכל המערכה הזאת, זה לא היה מצליח.
מה כתוב בפרשת עקב? זה הפרשה שבה נולדתי. כתוב “וְזָכַרְתָּ אֶת ה’ אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל”. תזכור חביבי, תזכור שמי שנותן לך כח להצליח פה משהו בעולם הזה זה ה’, בלעדיו לא היתה הצלחה לא לנו ולא לצה”ל ולא לשום דבר. מה אונקולוס מפרש את הפסוק? “הוא הנותן לך כח לעשות חיל” – הוא הנותן לך עצה לקנות נכסים. קנית נכס טוב? עסקת נדל”ן מוצלחת? תבין שזה משמים נתנו לך את העצה הזאת, משמים שתלו את המחשבה הזאת בלבך. לבד לא קורה כאן כלום.
לכן אנחנו מקדימים תפילה לכל דבר, כדי לעורר רחמי שמים, שהכל יהיה ברחמים. אנחנו יוצאים לדרך? אנחנו מתפללים תפילת הדרך: “יהי רצון מלפניך ה’ אלקינו ואלקי אבותינו שתוליכנו לשלום, ותצעידנו לשלום,ותדריכנו לשלום ותגיענו למחוז חפצנו לחיים טובים ולשלום… ותחזירנו לשלום”. כי מי אמר שנגיע לשלום ומי אמר שנחזור לשלום? ואחרי כל התפילה אנחנו אומרים פסוקים שהראשי תיבות שלהם הם לוי”ה, שה’ ומלאכיו ילוו אותנו בדרכינו. הפסוק באות ו’ הוא בדיוק הפסוק הזה שבו הסתיימה הפרשה הקודמת: “ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים, ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים”.
יעקב חוזר לארץ ישראל אחרי 22 שנה שהוא ברח משם והוא רוצה לבדוק אם עשו עדיין שונא אותו ורוצה לרצחו נפש כמו שהיה כשעשיו. בגלל שבאו אליו שני מחנות של מלאכים לקח משני המחנות מלאכים האלה ושלח אותם לארץ שעיר לעשו להודיע לו שהוא מגיע. ומה הוא אמר “כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה”. מה הוא רצה להגיד לו? הוא בעצם רצה להגיד לו את לבן אתה מכיר? אל קפונה, ראש המאפיה, ראש הרמאים, איתו גרתי עד עכשיו ועכשיו אני חוזר ממנו עמוס בנשים, ילדים צאן ומקנה. הוא לא יכל לי, אתה חושב שאתה תוכל לי?
לך יש זכות של כיבוד אב ואם? שהרי ידוע שעשו, כל כמה שהוא היה רשע, היה מאד מקפיד על כיבוד אב, וזו אחת מהזכויות שהיו לו שיעקב פחד ממנה שהיא מגינה עליו. אתה יודע כמה זכויות נוספו לי? “ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה”, שור למה זה רומז? רומז על יוסף הצדיק, שנקרא שור. שור, זה גם מלשון ראיה, שורו הביטו וראו…. יוסף הצדיק תיקן את הראיה שלו ולא הביט באשת אדוניו. כמה שהיא היתה יפהפיה וניסתה את כל הדרכים שהוא יסתכל עליה הוא הוריד את הראש ולא הביט בה. עד שבסוף היא התקינה לו קולר על הצוואר שמחובר אליו מסמר שאם הוא מוריד את הראש הוא נדקר מהמסמר, אבל גם אז הוא לא הביט בה. תיקן לגמרי את הראיה שלו – הזכות של הצדיק הזאת כבר נוספה לי, כי זכיתי שהוא נולד ממני. אבל לא רק הוא גם “חמור”. על מי נאמר “עני ורוכב על חמור”? על משיח בן דוד, גם אבי אביו של משיח נולד לי, הוא יהודה, שממנו שושלת בית דוד. וגם “צאן” – צאן מרעיתו זה הכוונה על השבטים, שבטי ישראל, “ועבד ושפחה” רומז על כל עם ישראל שאנחנו עבדיו של הקב”ה. כל הזכויות האלו נוספו לי, קח את זה בחשבון.
המדרש (שמות רבא יח’, ה’) מספר שהמלאכים יצאו בשליחות יעקב וופגשו אותו בדרך כשאיתו ארבע מאות ראשי גייסות. כלומר, ארבע מאות מג”דים, שמובילים ארבע מאות גדודים. כלומר, הוא בא בראש צבא ענק. והמלאכים של יעקב נדמו לו כמו ראשי גייסות בעצמם, התנפלו עליו, היכו אותו, שברו אותו, והוא צועק להם תניחו לי שאני בן בנו של אברהם – התעלמו ממנו, תניחו לי שאני בנו של יצחק, התעלמו ממנו, תניחו לי שאני אחיו של יעקב. אה, אתה אח של יעקב? טוב בשביל יעקב נעזוב אותך.
חזרו ליעקב ואמרו לו, מה את חושב שעשו הוא אחיך? הוא אוהב אותך כמו אח? לא, הוא עשו, הוא שונא. באותו רגע פחד יעקב אבינו ואמר, עשרים שנה שלא התעסקתי בכבוד אבא, עשרים שנה שלא ישבתי בארץ ישראל, עשו כן עסק בכיבוד אב ואם, אולי הזכויות האלו יעמדו לו שיוכל לפגוע בי? ובכלל הוא חשב שאבא שלו יצחק נפטר, כי הוא אמר בלבו אם אבא היה חי עשו לא היה בא להרוג אותי, וזה היה הכי קשה לו.
מה הוא עשה באותה שעה של פחד ולחץ? התקין את עצמו לשלשה דברים: לדורון, תפילה ומלחמה. דורון זה מתנה, מה הוא אמר בלבו? השוחד מעוור עיני חכמים, כל שכן עיני רשעים. אני יביא לו מתנה מכובדת, זה יעוור את העינים שלו, ירכך לו את הלב. התחיל לקחת מנחה לעשו “מן הבא בידו”. מה זה הבא בידו?רש”י מסביר, איזה דברים חשובים אתה יכול להחזיק ביד? זה אבנים טובות ומרגליות. מנחה (מתנה) זה בגימטריא אבנים, ככה מגלה לנו ‘בעל הטורים’.
חוץ מזה שלח לו עדרים עדרים של צאן ובקר וגמלים. למה שלח לו עדרים עדרים? אומר המדרש כדי להשביע עינו של אותו רשע. מגיע אליו שליח עם עדר צאן, הוא חושב שננגמר, זו המנחה, ממשיך קצת ללכת רואה עוד שליח עם עוד עדר בקר, חושב שנגמר, מתקדם עוד קצת, רואה עוד שליח עם עוד שלשים גמלים… לא משהו קטן אני שולח לך, אני שולח לך הרבה, מנחה מכובדת. אני מכבד אותך, אבל תראה גם שאני עשיר, אל תחשוב שיהיה לך פשוט להרוג אותי, יש לי הרבה עבדים ושפחות ואנשים.
כל דבר שהאבות עשו היה בו סימן לבנים, “מעשה אבות סימן לבנים”, כשיעקב שלח לו עדרים עדרים ואמר לשליחים “רווח תשימו בין עדר לעדר” הוא התפלל באותו זמן לקב”ה, עכשיו אני בצרה ושם רווח בין עדר לעדר, ככה אני מבקש ממך שאם יהיו בני בצרות, רווח תשים להם בין צרה לצרה, לא כל הצרות ביחד, כי אז מי יכול לעמוד?
בנוסף עמד בתפילה כל אותו הלילה וצעק לקב”ה “ריבונו של עולם, אתה אמרת לי “שוב אל ארץ אבותיך” והנה אח שלי עשו בא להרוג אותי. ולמרות שהבטחת לי “ואהיה עמך” אני פוחד שהתמעטו לי הזכויות בגלל כל החסדים שעשית לי, כל הנשים, כל הילדים, כל הצאן והבקר והרכוש שנתת לי, אני מפחד שזה על חשבון הזכויות ועכשיו אין לי מספיק זכויות להנצל מעשו. אנא ה’ כמו שהצלת אותי מיד לבן, תציל אותי מיד עשו הזה ותקיים את מה שהבטחת לי “היטב איטיב עמך, ושמתי את זרעך כחל הים אשר לא יספר מרב”, והקב”ה נענה לו. המהרש”א אומר שידוע שמי שעושים לו נס – מנכים לו מזכויתיו. הנס בא על חשבון הזכויות. אבל אם הנס בא מכח התפילה – לא מנכים לו מזכויותיו.
ולבסוף גם התכונן למלחמה, לקח את האנשים שהיו איתו וחימש אותם בכלי מלחמה והלביש עליהם בגדים לבנים וחילק אותם לששני מחנות. אמר, אם יבואו על מחנה אחד, המחנה השני ישאר לפליטה ואם יבואו על השני הראשון ישאר לפליטה…
ואחרי כל זה בכל זאת ביקש יעקב לברוח בדרך אחרת שלא יפגוש את עשו ולקח את הנשים והילדים וכל מה שהיה לו והעביר אותם במעבר יבק, הוא מעבר של נחל, ושם נגלה אליו ‘שרו של עשו’. מי זה שרו של עשו? מי בשמים נותן כח לעשו? מי השר הממונה שלו? ה ס”מ, הוא שרו של עשו, שרו של הנחש שפיתה בגן עדן, שר הסטרא אחרא, הוא מלאך המוות. אותו הלילה פגע בו הס”מ וניתנה לו רשות לעכב את יעקב יעקב אבינו שלא יוכל לברוח. למה? כדי שיעקב אבינו יראה את קיום ההבטחה של הקב”ה “ואהיה עמך”, וגם כדי להודיע לכל באי העולם שאפילו השר היותר חשוב של כל האומות, שממונה על כל שאר השרים – לא יכל לעמוד בפני יעקב.
הס”מ התלבש בעולם הזה בדמות של ראש השודדים, והיו נאבקים כל הלילה והיה אבק מרגלותם עולה עד כסא הכבוד. המאבק הזה של המלאך עם יעקב הוא המאבק שנאבק איתנו הסט”א בכל ימי הגלות, עד עלות השחר. כל ימות עולם הס”מ מנסה להיטפל ולהשמיד את ישראל, אבל לא מצליח. ישראל הם הבנים של הקב”ה ואף אחד לא יכול להשמיד אותם מעל פני האדמה. זה מה שפעל יעקב “ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר – לפליטה”. אם יכו את ישראל בצד אחר, בצד השני הם קמים ועולים. לעולם אין הם נכרתים לגמרי מהעולם, כי הם בני ישראל, בניו של ישראל, שניצח את הס”מ, הוא מלאך המוות. יעקב נתן כח ביד בני ישראל לדורותם לנצח את הצוררים עליהם ולנצח את היצר. ופירשו הצדיקים שהמאבק של יעקב עם שרו של עשו שהעלה אבק עד כסא הכבוד הכוונה שהעלה נחת רוח לפנו ית’ עד כסא הכבוד. ללמד לדורות הבאים שעיקר הנחת שיש לבורא עולם הוא מההיאבקות ביצר הרע.
אז אם באים נסיונות, קשיים, רואים את היצה”ר מול העיניים, לא להבהל, כי עצם המלחמה עם היצר, עצם המאבק זה מה שעושה נחת רוח בשמים וזה עושה את התיקון. ומעלת האדם זה מה שהוא עומד בנסיונות ובוחר בטוב. מהנסיונות אנחנו גודלים וצומחים. תינוק שמפסיק לינוק זה ניסיון קשה בשבילו, אבל מהרגע שהוא מפסיק לינוק הוא מתחיל לאכול את כל האוכל שיש בעולם.
הוא מתחיל ללכת בכוחות עצמו, זה ניסיון קשה בשבילו, במקום שהוא יהיה בידיים, אבל מהרגע הזה הוא עצמאי בעולם ויכול להזיז את עצמו לאן שהוא רוצה. הוא מתחיל לקרוא, זה מעייף ומתיש בשבילו אבל כאן בדיוק נפתח לו הקשר עם כל העולם.
הנסיונות זה מקפצות לגדילה, לכן זה חלק אינטגרלי מהחיים שלו. בשבילו באנו לעולם, אי אפשר לעשות את התיקון שלנו ולא לגדול בשום דבר בלי ניסיון. הקב”ה שם את אבות האומה ומושיעם רועי צאן, קודם נראה שאתם טובים בלהנהיג צאן ואז ננסה אותכם עם אנשים. אתם צריכים לגדול בשלבים, כל שלב בסולם הוא ניסיון שמעלה אותנו לשלב הבא.
רק שכדי לעמוד בנסיונות אנחנו צריכות תמיד להקיף את עצמנו בסביבה שהיא תומכת אמונה. אם זה ספרים, אם זה שיעורים, אם זה חברה של יראי ה’ וכד’, שלא נהיה לבדנו במאבק מול היצה”ר, כי זה השעת כושר הכי גדולה בשבילו. השטן ראה את יעקב שהוא לבדו ולכן תקף אותו, אנחנו צריכות להתחבר לכח של האבות והאמהות וגדולי ישראל דרך ספרי הקודש, כדי לעמוד במאבק התמידי הזה. ולדעת שכל התגברות הכי קטנה שיש לנו נקראת ניצחון, כל התגברות הכי קטנה – כל הפמליא של מעלה משתבחים בנו. קל וחומר, בן בנו של קל וחומר אם אנחנו ממש מתגברים על עצמנו, ממש מעבירים על המידות, לכבוד ה’, לכבוד המאבק הזה.
זה לא נקרא שאנחנו פראייריות כשאנחנו מוותרות, פראייר זה מי שלא מוותר, פראייר זה מי שמעמיד את עצמו ישר לרשות היצר, ישר לרשות המידות הרעות של הנפש הבהמית. פראייר זה מי שלא מנסה בכלל לעמוד בנסיון. לא מבין את הסיטואציה, לא מבין שהנסיון הוא מהקב”ה, זה מתלבש באיזה סרט, באיזה שחקן או שחקנית שעומדים מולנו, אבל מי מזיז הכל מלמעלה, זה הקב”ה ששולח את שרו של עשו כמו שהוא שלח אותו ליעקב.
מה אמרנו שיעור שעבר, שיעקב גלגול ותיקון של מי הוא? היה יופיו מעין יופיו של אדם הראשון, בא לתקן את חטא אדם הראשון. בזמן החטא התלבש הס”מ בנחש וגרם להחטיא אותו, הפעם הוא כבר היה מוכן ונלחם במלאך עד שניצח אותו. נתן את הכח לכל אחד מאיתנו לנצח את היצר. לפחות להאבק. יש סיפור על ר’ אושר שהיה דואג לאלפי משפחות לאוכל לחגים וגם ליומיום. אחת הפעמים הוא הביא מכולת קירור שהוא איחסן בה עופות לאלפי משפחות. אחד האנשים לקח את התקע של המכולה הזאת והוציא אותה מהחשמל!
אלפי עופות הלכו לטמיון. ר’ אושר הזמין נהג מונית וביקש ממנו לקחת אותו ליער הקרוב, הוא נכנס ליער והנהג מונית אחריו, בהחבא. שם הנהג שומע אותו צועק “זה לא הוא – זה אתה! זה לא הוא – זה אתה!” כלומר, זה לא קרה כי אותו אחד הוציא את התקע מהשקע – אף אחד לא יכול להזיק לאף אחד אחר בלי שיש רשות משמים. לאף אחד אין כח יותר מהקב”ה, אין מקום שבו הקב”ה לא נמצא, ששם מתלבש מישהו אחר ויכול לפעול או להזיק למישהו אחר. הקב”ה נמצא בכל מקום, מלכותו בכל משלה. אחרי עשר דקות ר’ אושר חזר למונית, התכוננו ליסוע, אבל אז ר’ אושר אומר לנהג שהוא ‘שכח’ משהו ביער. חזר ליער והנהג הלך לראות מה הוא שכח, שוב הוא שומע צעקות “זה לא הוא – זה אתה, זה לא הוא – זה אתה”. שוב ה’מדמה’ השתלט עליו. ה’סרט’ הזה שבא לנו מצד היצר הוא כל כך חזק, כל כך משכנע, שמהיער עד למונית הוא שוב השתלט על התודעה של הר’ אושר, שהוא היה צריך לחזור ליער להזכיר לעצמו.
אז זה מה שיש לנו לזכור בעולם הזה, זה הכל נסיונות שהקב”ה שולח לנו, כמו שהוא שלח את הס”מ ליעקב הוא שולח אותו לכל אחד ואחד מאיתנו, ואז אנחנו צריכות לזכור “זה לא הוא האדם שמולי – זה אתה בורא עולם” ולתרגל מיד ‘עין הבדולח.
וצריך לדעת שהנסיון הזה הוא עד עלות השחר. כשעולה השחר מיד הסט”א צריך להשתחרר, לצאת מהזירה, והוא לא משתחרר עד שהוא מברך. ” לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי”. כשאנחנו עומדות בניסיון – משם באה הברכה, אותו אחד שהיה השטן הוא זה שמברך אותנו. כמו שאומר שלמה המלך “ברצות ה’ דרכי איש גם אויביו ישלימו עמו”. מי זה האויבים? השטן? החמאס? החיזבאללה? גם. אבל רש”י מפרש “אויבי איש אנשי ביתו”, העבירות שלך, יוצרות לך את המקטרגים שלך, את האויבים שלך שמתלבשים באנשים הכי קרובים אליך. זה אח שלך שרוצה להרוג אותך. אבל ברצות ה’ דרכי איש, כשאתה עושה את העבודה, “גם אויביו ישלימו עמו”. כמה זמן צריך לעשות את העבודה? לפעמים שנים. תלוי כמה לעומק אתה עובד, כמה לעומק אתה עושה תשובה ומנקה. כמה שתעמיק יותר ותעבוד יותר ברצינות ככה זה יעלם יותר במהירות.
רגע לפני יכול להיות שיתגברו לך הנסיונות עוד יותר, כמו שרגע לפני שעולה השחר ומתחילים השמים להתבהר אז דווקא החושך יותר גדול ונראה שלעולם לא יבוא האור, אבל רגע אחרי זה עולה האור ועולה השמש ומגיע היום. באה הגאולה.
והכל מתחבר, ואין פרט אחד שהולך לאיבוד בסיפור הזה. כמו אצל יעקב אבינו שאותה שמש שמיהרה לשקוע באותו לילה שיעקב חלם על הסולם והמלאכים שעולים ויורדים בו, אותה שמש שקעה שעתיים יותר מוקדם, והיא עלתה וזרחה שעתיים יותר מוקדם כשיעקב נלחם עם המלאך והיה צריך את אור השמש כדי להכריע את המאבק. אותה שמש ריפאה אותו על מה שצלע על כף ירכו, איפה שהמלאך נגע בו.
ואומרים לנו כל המפרשים שכף ירכו זה זרע יעקב, הילדים, התולדות. הסטרא תמיד תמיד מבקש לגעת לנו בילדים, וצריך לשמור עליהם שמירה רוחנית מעולה. ולהתפלל עליהם השכם והערב, ולקחת על עצמו למענם. מה זה לקחת על עצמנו למענם? לקבל על עצמנו דברים רוחניים שיגנו עליהם. לעמוד בנסיונות כדי שהם יעמדו בהם, לתת צדקה שתגן עליהם, כל דבר שאפשר. ואפרופו צדקה, הזוהר הקדוש אומר שכף ירכו זה תמכין דאורייתא.
מה אומר החפץ החיים? הוא אומר היתה פה מלחמה עמוקה. שרו של עשו התאבק עם יעקב אבינו בענין הברכות, למה מגיע ליעקב ברכות יותר מלעשו?! ויעקב טען, שהברכות שייכות לו, בגלל שבניו עתידים לקבל את התורה וללמוד אותה, את זה הס”מ לא יכול להכחיש, וזה ” וירא כי לא יכול לו”, אבל לבסוף טען שרו של עשו, כי יבוא זמן בסוף הגלות, היינו קודם עלות השחר, שההמון עם יתעצל מלהחזיק בידי הת”ח הלומדים, וממילא יבטלו הת”ח מלמוד התורה, וזה רמז על כף הירך, כמו הירך שמעמיד את הגוף, כן מחזיקי התורה מעמידים את הלומדים.
מה קורה עכשיו? הממשלה גוזרת גזירות, מי שהוא אברך לא יכול לקבל שום סיוע בתשלום למעונות, הוא צריך לשלם על כל ילד אלף חמש מאות אלפיים שח. אז מה הוא יעשה? יעשה איזה עיסוק מהצד? אסור לו שום עיסוק מהצד, אם הוא עושה איזה עיסוק מהצד כדי שיוכל לשלם את המעונות אז הוא חייב להתגייס וממילא להפסיק את לימוד התורה. מי יכול לעזור לו? תמכין דאורייתא, אלו שהם תומכי התורה, שהם לא רוצים שתתבטל תורה מישראל. אבל כאן, אומר ה’חפץ חיים’ כאן כבר התגבר שרו של עשו, שיתרפו ידי ההמון מלהחזיק בלומדי תורה.
כשיעלה השחר נראה שמי שנאבק עם המלאך וניצח אותו היו אותם אלו שהשכילו לתמוך בלומדי תורה ולדאוג שתשאר תורה בישראל!! הלינק הזה: קופת החסד זה לינק של קופת החסד, ששם אנחנו תומכים גם בלומדי תורה וגם בשאר נזקקי עמך ישראל שמשוועים לעזרת אחיהם ורחמיהם. “וישלח יעקב מלאכים” אם אנחנו זוכים להיות מלאכים, שליחים, של יעקב אבינו לעשות צדקה וחסד, אנחנו בטוחים שנצליח לנצח את שרו של עשו.
תעתיקו בבקשה בנות את הקישור הזה, תזכו להיות מתמכין דאורייתא לאותם אברכים שפנו אלי שאין להם איך לשלם על טיפולי שיניים, אין להם איך לחתן את הילדים ולא איך לשלם את המשכנתא, תזכו לקחת חלק… אם כל אחת תתן באופן קבוע 50 ש”ח אז זה יעזור להרבה לומדי תורה ולהרבה נשמות אבודות. זה הזכות שלכם, כי כל מה שאדם עושה – לעצמו הוא עושה! גם בעולם הזה, גם בעולם הבא.
_______________________
להצטרפות לוואטסאפ של השיעורים של הרבנית וקבלת לינק לשיעור המשוכתב: https://did.li/hlYaa
כניסה לזום👇 – ימי שני בשעה 21:00
https://did.li/7Sk6q
(סיסמה במידת הצורך 12345)
השיעור לנשים בלבד 🤩
ואל תשכחו להזמין את החברות להצטרף!! 🙌
