בס”ד
פרשת וארא תשפ”ו
הרבנית אשרוב
“וארא אל אברהם יצחק ואל יעקב בקל שדי ושמי ה’ לא נודעתי להם…. וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם ואזכר את בריתי… והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם”. משה רבינו נשלח לבשר לבני ישראל את בשורת הגאולה. ולבשר לפרעה על עשר המכות שיבואו עליו אם לא ישלח את ישראל ממצרים.
נשמת האדם יורדת פה לעולם הזה מאיגרא רמה (מגג גבוה) לבירא עמיקתא (לבור עמוק). בעולם העליון היתה מתענגת באור פני מלך, חוזה באור העליון,שבוקע, מאיר ומחיה את כל העולמות כולם, ומתמסרת לאהבתו וייחודו, ופתאום היא נוחתת לעולם הזה שכולו הסתר. שמי שנברא אותנו ונותן לנו חיים בכל רגע מכוסה מעינינו, עד כדי כך שיש כאלה שסבורים שכל היקום על כל נפלאותיו נוצר לבד, במקרה. אין בורא, אין נבראים, הכל נוצר לבד.
חחחח, זה נח אולי לחשוב ככה שאין דין ואין דיין, אבל אחד הדברים המגוחכים שאפשר לחשוב עליהם. איך אמרתי פעם באחד השיעורים, שגם אם הייתי חיה מאה שנה לא הייתי מצליחה לחשוב על תיאוריה יותר הזויה מזו. לאן שלא נפנה נראה את נפלאות הבריאה. בריאה שמי ברא? הבורא. מספיק שנסתכל קצת שבקצת שבקצת בגוף האדם, “מבשרי אחזה אלוק”. כל אחת מהעצמות שלנו בנויה משני סוגי רקמות, רקמה חיצונית יותר קשוחה ורקמה פנימית יותר ספוגית, והרקמות האלו תמיד נמצאות בתהליכי פירוק ובניה. עוזרים לזה כלי הדם והלימפה שעוברים בתוך העצם. בתוך החלק הספוגי של העצם נמצא מח העצם שמייצר תאי דם וטסיות דם. טסיות הדם אחראיות להתפוצץ בכל מקום שכלי דם נקרע ולסתום את החור, כדוריות הדם האדומות מספקות חמצן לכל התאים בגוף ומסלקות מהם את את דו תחמוצת הפחמן ותאי הדם הלבנים מגינים על הגוף מפני פולשים ומזיקים. יש פה חיל רפואה, חיל קומנדו, שירות הובלה ואספקת מזון וכן שירות פינוי ונקיון שנוצרו לבד באקראיות ועובדים בתיאום מופלא ביניהם. למה לא נוצר לי איזה שירות כזה לבית במפץ הגדול??!
אני כבר לא מדברת על פחמימות, חלבונים, חומצות שומן, הורמונים וכו’ שהיו צריכים להיווצר לבד, באותו זמן, ושעוברים דרך הפלזמה (נוזל) של הדם לתאים. ומה זה התאים האלה? אתן יודעות מה זה תא האדם? זה משהו לא ישוער ולא יתואר. כמה שהתא קטן ולא נראה בעין האדם אם היינו יכולים להגדיל אותו פי מליארד, היינו רואים ספינת חלל ענקית שבדפנות שלה יש מליוני פתחים שנפתחים ונסגרים בו זמנית ומאפשרים כניסה ויציאה מבוקרת של מאות אלפי סוגי חומרים! הממברנה (קרום התא) עומדת כשומר מחוץ לתא ומפקחת מה כן יכול להכנס ומה לא.
בפנים יש מערכת צינורות אינסופית שמסתעפת מהצד החיצוני של התא לגרעין התא המרכזי דרך כל פינה בתא וממנו אל בנק הזכרון שבגרעין או אל מפעל ההרכבה והאנרגיה. כן יש בכל תא מפעלי הרכבה וייצור אנרגיה. התא משתמש בעשרות אם לא מאות אלפי מולקולות שצריכות לבוא בסינכרון משולם אחת עם השניה במהלך הייצור בתא. מוליקולת הד.נ.א, למשל, היא רק אחת ממאות-עשרות אלפי המוליקולות האלו. וכל הדבר הזה, התא, משכפל את עצמו תוך כמה שעות, בלי לפגוע בפעילות המסובכת השוטפת שלו. ואני לא נכנסת כאן לסוגי תאים ולהעברת אותות עצביים שתאי העצב משתמשים לצרכן בפעילות אלקטרו – כימית. בתוך תא העצב מסר חשמלי, ובין תא לתא המסר מתורגם לכימי ואז שוב לחשמלי. ועוד לא הגעתי לפרומיל אחוז של נפלאות גוף האדם או הבריאה.
כל זה נהיה לבד?? בתהליך התפתחות? זה לבדו אבסורד שאי אפשר בכלל לשמוע, ואם גם נוסיף על זה שלכאורה לא היה שום חומר שממנו יכול להתפתח משהו ולא שום דבר אז בכלל אין לי מילה לתאר את הרעיון הזה. אבל בבירא עמיקתא (בור עמוק) שהנשמה נוחתת אליו, העולם הזה, יש כזה חושך והסתר שיש מקום לדעות כאלו. הבריאה צועקת “שאו עיניכם למרום וראו מי ברא (כל) אלה”, וההסתר והחושך משתיקים אותה באלף השתקות.
אבל זה לא נגמר שם. שם זה רק מתחיל. כי אם אין בורא והכל אקראי אני חשופה כל רגע לאינסוף מתקפות מאלף חזיתות. אני חשופה למפגעים בריאותיים. אולי יתקוף אותי או את היקרים לי איזה חולי שיפגע בי ולא אוכל להתמודד איתו? אני חשופה למפגעים אנושיים, יש אינספור אנשים לא מאוזנים או מרושעים על הפלנטה שפוגעים בזולת ואין אחד שלא נעקץ בימי חייו מכמה כיוונים. אני חשופה למפגעי מזג האויר, ולאינפלציה והמיסוי, וקושי הפרנסה, וקושי הזיווג, וצער גידול בנים, וקשיי הבירוקרטיה, ונפתולי הנפש, והבדידות, וחוסר האונים, ומה לא?
קשה לחיות בעולם שמובל באקראיות ואין שום ביטחון ושום הבטחה , ולהיות מסובב אנשים איגואיסטים, פוגעים ולא מתחשבים, ולהרגיש דחויה, לא מוצלחת, לא מנוצלת, ללא תקווה – זה מצרים. זה בדיוק שעבוד מצרים. חושך, הסתר, עבדות אין סופית, שאין בסופה כלום ושום דבר. ככה נקראים המקומות האלו שבנפש שאין בהם אמונה ואין בהם ביטחון והם משוללים אור. ועליהם אמר ה’ “וידעתם כי אני ה’ אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים”.
מכל סוגי הסבל אני יכול להוציא אתכם, וזה נקרא גאולה. גאולת הנפש וגאולת הדעת היא גאולת היחיד של כל אחד ואחד. והיא תלויה באמונה ובחיבור שלנו לבורא עולם. “וידעתם כי אני ה’ אלקיכם”. אני בראתי הכל ואני מחייה את הבריאה הזאת כל רגע ורגע “ומבלעדי אין אלקים”. כלומר, אין עוד שום כח שולט ובורא ומחיה. ומה זה אומר ביום יום שלנו? זה אומר שכל מה שקורה לנו, כל צרה, כל סבל, כל מכה, הכל בא משמיים. אין מצב שמישהו יכול לעשות לי משהו אם לא נגזר ככה בשמים, אם מישהו גזל אותי או ביזה אותי, בייש אותי, הכעיס אותי וכו’, הוא לא שליט על העולם להחליט שהוא יכול לפגוע בי, נגזר בשמים שככה יבוא לי והוא היה רק השליח לעשות את זה.
סיפרתי לכם אני חושבת בשיעור האחרון על ר’ אשר פרוינד, שהיה דואג למאות אם לא אלפי משפחות לבשר לחגים. ולצורך כך הוא הביא כמויות של עופות לתוך תאי קירור ענקיים, ובא איזה גאון עולם והוציא את התקע, של אותו תא קירור, מהחשמל! אני לא יודעת כמה עופות היו שם שהסריחו והלכו לפח, רבבות נראה לי. זה היה נזק עצום, שעלה הון תועפות. ר’ אשר לקח הלוואות גדולות בשביל זה ועכשיו הוא נשאר בלי בשר למשפחות לחג ועם חובות ענק… בן אדם יכול להשתגע מזה. מה הוא עשה? הוא הזמין מונית ונסע לאיזה יער, הוא אמר לנהג שיחכה לו עד שהוא יחזור ונכנס לעובי היער. אחרי כמה זמן שהוא לא חזר הנהג הלך לראות מה קורה איתו. הוא שמע אותו צועק בקולי קולות “זה לא הוא – זה אתה. זה לא הוא – זה אתה” . כלומר, ר’ אשר ידע שלמעשה הכל הקב”ה מסובב מלמעלה , ושאין אדם יכול לגעת בציפורן חברו אם לא ניתנה לו רשות מלמעלה. איך הוא יודע שנתנה לו רשות, הוא שומע קול משמים? עצם זה שהוא הצליח זה אומר שניתנה לו רשות. ושפה בהסתר פנים הזה בעולם הזה נראה לנו שמישהו הוציא את התקע מהחשמל, אבל בעצם זה כבר היה כתוב למעלה.
אז ר’ אשר שהרגיש שהוא מתפוצץ ממה שאותו אדם עשה לו, הלך ליער לפרוק מתח ולהזכיר לעצמו מי באמת אחראי על מה שקרה. זה לא הוא שהוציא לי את החשמל וגרם לקלקול של כל העופות ולזה שיצטרכו לזרוק אותם לפח, אלא זה אתה בורא עולם. ואם זה אתה אז זה בטח לטובתי, כי כל מה שה’ עושה – הכל לטובה. גם אם אנחנו לא רואים את זה ולא מבינים את זה, זה בטוח לטובה. איזה טובה ר נחום ‘איש גם זו’ היה יכול לראות בזה שכשהוא בא לפני קיסר רומי עם תיבה של אוצרות זהב ואבנים טובות, כדי לפייס אותו, ולהניא אותו מהגזירות הנוראות שגזר על עם ישראל, ואחרי שהוא פתח אותה לפני המלך והשרים הוא גילה שהיא מלאה חול ואבנים? איזה טובה הוא יכל לחשוב שיש בזה? אבל הוא היה כל כך דבוק באמונה ובידיעה שהכל זה מבורא עולם, אפילו שבעולם הזה זה היה מנהל האכסניה שגנב אותו, למעשה הוא לא היה יכול לבצע את זממו אם לא היתה לו רשות משמים. ואם זה משמים אז זה חייב להיות לטובה, כי הכל הבורא עושה לטובתנו. גם אם אנחנו לא רואים מה הטובה הזאת. אז ר’ נחם איש גמזו היה כל כך דבוק באמונה הזאת שגם שכשהוא היה שם מול המלך והשרים והוא גילה את זה שם תוך כדי שוהא נותן את זה למלך, אז גם אז הוא אמר “גם זו לטובה”. הוא היה בטוח שזה לטובה, שה’ עושה רק מה שלטובתו השלמה ולטובתם השלמה של עם ישראל. בשכל הוא ידע שעוד שניה הוא מושלך לשיני הכלבים או האריות. הוא ידע שעם ישראל הולכים לסבול עוד יותר צרות עכשיו פי מאה אבל הוא שם את השכל בצד והחזיק באמונה ואמר “גם זו לטובה”, ואז נגלה אליהו הנביא בדמות אחד השרים ואומר למלך “אולי זה החול של אברהם אבינו שכשהוא היה זורק אותו על האויבים שלו היה נהפך לחיצים ובליסטראות?” והמלך ציווה לבדוק את זה ונעשה להם נס והחול באמת הפך לחיצים ובליסטראות שאיתם הוא ניצח את המדינה השכנה שלו שהיה לו מלחמה איתם.
מה גרם לנס? האמונה והביטחון החזקים של רבני מחום איש גמזו. האמונה היא הגואלת אותנו, היא המוציאה אותנו ממצרים. וכשר’ אשר נזכר בזה והפני את זה מספיק טוב הוא הלך חזרה למונית והתיישב. לפני שהוא נסע הוא אמר לנהג, שכחתי משהו, ונכנס עוד פעם ליער. הנהג הלך לראות מה הוא שכח, ושמע אותו עוד פעם צועק “זה לא הוא – זה אתה, זה לא הוא – זה אתה” העולם הזה מתעתע, It’s just an illusion, האשליה היא מאד חזקה. בגלל זה אנחנו כועסים, מתרגזים, מקפידים, נוקמים ומה לא. כי אנחנו חושבים שיש לנו עסק עם אנשים. לא מבינים או לא זוכרים שכולם שליחים של בורא עולם. “הרבה שליחים למקום”. המקום זה הכוונה לבורא עולם, שהוא מקומו של עולם.
זו רק אשליה שיש פה מישהו אחר שעושה משהו חוץ מהקב”ה, וכשאנחנו מתנערים מהאשליה הזאת, זו כבר תחילת הגאולה שלנו. אנחנו יודעים אל מול מי אנחנו מתנהלים בסיטואציה. לא שאנחנו נמנעים מתגובה ותקשורת בעולם הזה. מגיבים על מה שעשו לנו, מדברים עם מי שצריך, נוקטים בפעולות הרצויות אבל מבינים לאשורו מאיפה באו לנו הנסיונות. מבינים לאשורו שהן לא באו לנו סתם, אלא אך ורק כדי שנתקן משהו אצלנו. והתיקון זה הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות לעצמנו ולעולם, כי כל תיקון מגלה אור אלקי שהיה נחבא מתחת לפגם, אור שהוא טוב לנו יותר ממה שרצינו להשיג. אור ששייך לנו אבל דחינו אותו לקליפות בגלל בחירות לא נכונות, ועכשיו בנסיון הנוכחי אנחנו יכולים לגאול אותו.
עשר מכות היו במצרים כנגד עשר קליפות. “זה כנגד זה ברא האלקים” וכנגד שלמות הקומה של הקדושה והאמונה יש שלמות קומה של הטומאה וההסתר, ‘הצד האחר’ זה נקרא. כל מכה באה למוטט צד אחד של הטומאה ולחזק ולבנות את הצד של הקדושה שכנגדו. וכל מכה גם באה ‘מידה כנגד מידה’ עבור צער שעוללו לישראל.
על שום שמנעו את בנות ישראל לטבול ולהטהר – באה להם מכת דם
על שום שהכריחו את בני ישראל ללקוטי להם שקצים ורמשים כדי שישחקו איתם – באה עליהם מכת צפרדעים
על שום שהפכו את ישראל למנקי בתים, מטאטאי דרכים, מנקי רחובות, מנקי שדות – באה להם מכת כינים
על שום שהכריחו את ישאל להביא להם אריות וזאבים ולהלחם בהם, כמו שהיו עושים בהרודיון ברומא – באה להם מכת ערוב
על שום ששמו את ישראל רועי סוסים וחמורים, רועי גמלים ובקר וצאן במדבר – בא עליהם מכת דבר שהרגה את כל החיות והבהמות
על שום שהמצרים הכריחו את ישראל לחמם להם מים קרים ולקרר להם מים חמים – בא להם השחין שלא יכלו שיגעו בהם לא מים קרים ולא מים חמים
על שום שהמצרים הכריחו את ישראל לנטוע להם גינות ופרדסים וכל מיני אילנות במדבריות – באה להם מכת ברד ששברה את כל האילנות
על שום שהמצרים הכריחו את ישראל לזרוע להם חיטים ו שעורים וכל מיני קטניות במדבר הרחק מביתם הביא הקב”ה ארבה שאכל את כל מה שזרעו ישראל
מכת חושך היתה בשביל לקבור את פושעי ישראל בחשאי בלי שיראו המצרים
ומכת בכורות על שום הגזירה של פרעה להרוג את כל הבנים “אם בן הוא ווַהֲמִתֶּן אותו”
והמצרים שטבעו בים סוף זה משום “כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו”
במצרים ישראל חווים על בשרם בצורה החזקה ביותר שיש בורא לעולם ואין שום דבר שקורה סתם, ואין שום צער וצוקה שהולכים לאיבוד, הכל בא בחשבון לפניו, ועל הכל הוא נפרע. וכמובן שאין שום טובה שהולכת לאיבוד לפניו ועל הכל הוא נותן שכר. פרעה, אומרים לנו המקובלים, זה היצר הרע, שיושב על ערפו של האדם, וגורם לו להקשות ערפו. משתלט על דעת האדם ומנסה להסתיר את מציאות ה’. “לא ידעתי את ה'” זה מה שפרעה אומר. וכל מכה ומכה שבאה לו לאדם באה לשבור את קליפת פרעה שמהדהדת לו בתודעה, וקוראת “לא ידעתי את ה'”. זה לא קשור לה’, זה הוא או זה הם. אותה קליפה שגורמת לנו לחשוב שה’ זה רק בבית כנסת, רק בלימוד, רק בהדלקת נרות, רק כשקורים דברים ‘משמים’, אבל לא בכל דבר ודבר שאנשים עושים, שגם בהם מתגלה יד ה’. וזה ככה למרות שכולם בעלי בחירה מלאים, עדיין כולם שליחים לעשות את רצון ה’. ואם רוצים להבין איך שני ההפכים האלו מסתדרים ביחד צריך ללמוד בעיון את שער הבטחון של רבינו בחיי בספר חובות הלבבות. כל יציאת מצרים והגאולה כולה רק לימוד של המסכת החשובה ביותר בחיי היהודי – מסכת האמונה והביטחון. שהם בהחלט דברים שצריך להתפלל עליהם כל יום וכל רגע. יש הבטחה “הן גאלתי אתכם אחרית כראשית להיות לכם לאלקים” , הקב”ה יגאל אותנו ממיצרי ההסתר ונזכה לגאולת עולמים, אמן.
_______________________
להצטרפות לוואטסאפ של השיעורים של הרבנית וקבלת לינק לשיעור המשוכתב:
https://chat.whatsapp.com/KSu38eljCROKsyhVxgCNAR
כניסה לזום👇 – ימי שני בשעה 21:00
https://did.li/7Sk6q
(סיסמה במידת הצורך 12345)
השיעור לנשים בלבד 🤩
ואל תשכחו להזמין את החברות להצטרף!! 🙌
